בשבוע שקדם להתאבדותו של תת-ניצב
אפרים ברכה ז"ל, התקיימו שלוש י
שיבות יומיות רצופות בעניינו אצל היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין. כך גילה (יום ב', 20.7.15) המשנה ליועץ,
רז נזרי, בדיון שהתקיים בכנסת במסגרת ועדת החוקה בנושא "האיזון בין
חופש הביטוי לבין השם הטוב - הגנה על עובדי ציבור במילוי תפקידם".
נזרי אמר כי ברכה היה בן-בית בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, קצין משטרה מצוין ואיש חקירות מצוין. לדבריו, בחודשים האחרונים לא חלף שבוע שברכה לא היה בישיבת בלשכת היועץ או בלשכת פרקליט המדינה: "הוא לא הודר ולא מודר, היה אמון מוחלט בברכה". עוד גילה, כי לפני מספר חודשים - בשל אותן תלונות - עברו וינשטיין, פרקליט המדינה
שי ניצן ואנשיהם עם ברכה חדר-חדר במשרדי יאח"ה כצעד חריג של הפגנת גיבוי.
נזרי הוסיף, כי לאחר אחת הישיבות זימן אליו וינשטיין את ברכה, חיזק אותו והביע את האמון בו. "אפרים יצא מהחדר בדמעות, והכנסנו אותו לאחד החדרים כדי שלא יראו קצין משטרה יוצא ככה. אחר כך הוא סיפר לפקודיו כמה היה נרגש מהגיבוי שקיבל מהיועץ ואנשיו". לדבריו, בכירי משרד המשפטים הלכו בין הטיפות של מתן גיבוי לאיש משטרה בכיר, ומצד שני - היו חייבים לבדוק את המידע שהגיע אליהם.
"תעשיה של הכפשות" נזרי חזר ואמר, כי מאז התפוצצות פרשת פינטו באוקטובר 2012 החלה תעשיה של הכפשות נגד ברכה. "ידענו שיש פה תעשיה של הכפשות שמונעת מתחושת נקם, וזה השליך על הצורה שבה בדקנו את הדברים. מצד שני, גם במצב כזה אתה לא פטור מלבדוק את הדברים. אם הגיבוי היה עיוור - בצדק היו באים איתנו חשבון. גיבוי לעולם לא יהיה אוטומטי; זהירות בהחלט תהיה בבדיקת הדברים", הוסיף. "לא רצינו להיות כלי שרת בידי גורמים שידענו מה האינטרסים שלהם, ומצד שני - גם אינטרסנטים יכולים להגיד דברים נכונים. אני מזכיר לכם שיש לא מעט תיקים שמתבססים על מישהו מושחת, כמו תיק
הולילנד".
לדברי נזרי, בכל הדברים שנבדקו בשנים האחרונות לא נמצאה תשתית לפתיחת חקירה נגד ברכה. "יש דברים שנבדקו לאחרונה, שאם לא היינו בודקים אותם - היינו מועלים בתפקידנו. בשבוע האחרון היו אצל היועץ ישיבות יום אחרי יום - ביום שלישי, ביום רביעי וביום חמישי. היועץ קבע זאת כך, כדי להסיר את העננה כמה שיותר מהר", גילה.
נזרי שב ואמר שלא פורסם דבר הבדיקה משום שאין זה נהוג לפרסם אותן, משום ש"בדיקות סמויות הן מטבע הדברים סמויות". הוא ציין, כי בשבוע שקדם להתאבדות הגיע מידע נוסף שחייב בדיקה.
נזרי גם חזר וייחס ל-News1 פרסום כאילו התקבלה החלטה לפתוח בחקירה - פרסום שמעולם לא נעשה. "אנחנו לא יכולים ולא צריכים לרדוף אחרי אתרים ולהגיב על ידיעות", הוסיף. לצד זאת אישר, שבשבוע האחרון אכן התנהלה בדיקה. "היו בחודשים האחרונים שני דברים בוטים באותו אתר, שחרגנו ממנהגנו והכחשנו", הוסיף.
נזרי סירב לענות לשאלתה של ח"כ
רויטל סויד, האם חוקרי מח"ש זימנו עדים, והוא נמנע ממתן פירוט אילו עניינים בדיוק נבדקו. סויד: "מה זה אומר שהייתה בדיקה?". נזרי: "זה אומר שהתקבל מידע ובודקים אותו". הוא טען, כי אין מעבר מיידי ממצב של בדיקה למצב של חקירה, ובאותה נקודת זמן "היינו רחוקים מפתיחה בחקירה פלילית".
נזרי גילה, כי משרד המשפטים מנהל מגעים עם גוגל על האפשרות של הסרת תוצאות מכפישות. לצד זאת הדגיש נזרי, כי המדינה תנקוט באמצעים שבידיה רק במקרים קיצוניים, כדי שלא לפגוע בחופש הביטוי, ושיש להפעילם בעיקר כדי להגן על עובדי ציבור בדרג זוטר.
"המשטרה צריכה לבדוק את עצמה" היועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב שאול גורדון, טען שלעיתים מתקיימים מסעות מתוקשרים וממומנים היטב מצד נחקרים נגד חוקריהם, כדי לרפות את ידיהם. זאת, לצד הכפשות נגד שוטרים מן השורה בידי אזרחים, כאשר בתי המשפט אינם עושים די הצורך כדי לטפל במכפישים. "כשם שצריך להגן על גופם של השוטרים, כך המדינה חייבת להגן על שמם הטוב. זו לא בעיה של השוטר; זו בעיה של הציבור, של המשטרה, של התקשורת, של כולם".
גורדון מנה ארבעה צעדים שיש לעשות: על המשטרה לבדוק האם היא מעניקה די גיבוי לאנשיה; לבדוק בזהירות ובמהירות חשדות נגד קצינים; חשבון נפש ציבורי ותקשורתי (תוך שהוא תוקף את News1 בלי לנקוב בשמו); לשקול התערבות של המחוקק בנושא הסרה מהאינטרנט.
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, אמר: "אי-אפשר ששומר חומה יתמודד לבד מול מי שמכפישים אותו. המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהגן עליהם במקרה הצורך, אבל לאחרונה לא ראינו את זה - וזה חמור כשלעצמו". הוא גם תקף את התמשכותן של חקירות: "צריך להתלכד, לקחת את הנושא ולרדת עד לעומק. לגמור, לא למשוך ולמשוך ולמשוך". הוא קרא לשרת המשפטים,
איילת שקד, להקים ועדה בראשות שופט שתבדוק את התמשכותן של חקירות.
"הגנת יתר לעובדי ציבור" יושב-ראש מרצ, ח"כ
זהבה גלאון, טענה שהחוק נותן הגנת יתר לעובדי ציבור, כאשר "כל מילת ביקורת נגד שוטר בהפגנה - טראח: העלבת עובד ציבור". לדעתה, יש למחוק מהחוק את סעיפי העלבת עובד ציבור ובזיון בית משפט. "אני מציעה להשאיר שוליים מאוד מאוד רחבים לחופש הביטוי, אלא אם יש חשש להתרת דם, לפגיעה בביטחון המדינה או בסדר הציבורי", אמרה. "צריך לחשוב מאוד במשורה לפני שמחוקקים עוד חוקים ומגבילים את חופש הביטוי".
סויד אמרה, כי העניין אינו הגנה על עובדי ציבור, אלא פרסומים בכלל באינטרנט. לדבריה, יש למנות בכל ארגון מי שתפקידו יהיה לאתר עובדים המצויים במצוקה - כמו ברכה ואחרים - ויסייע להם כאשר הם נתונים להכפשות, וכך "לפחות נמנע את ההתאבדות הבאה". היא קראה למחוק מספר החוקים את העבירה של העלבת עובד ציבור.
ח"כ
יעל גרמן אמרה, כי העיקר הוא להגן על עובדי ציבור בדרגים נמוכים, כגון פקחי עיריות או עובדות סוציאליות. היא הדגישה, כי אין מקום לבלום ביקורת על נבחרי ציבור, שצריכים לדעת לספוג גם ביקורת. היא ביקשה שהוועדה תקבל דיווח רבעוני על השימוש שעושות רשויות האכיפה באמצעים החוקיים הקיימים, כגון העבירה של העלבת עובד ציבור, נגד הטרדה מאיימת או הצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה לתביעות לשון הרע.
"סכנה לחופש הביטוי" עו"ד
יובל יועז, חבר נשיאות
מועצת העיתונות, הדגיש כי גם עיתונאים הם שומרי חומות של הדמוקרטיה. "כל פעם שנאמר כאן הביטוי 'חופש הביטוי', המשפט הגיע למילה 'אבל'. כל מה שקרה אחרי המילה 'אבל' הוא סכנה לחופש הביטוי", טען. "המגמה של החקיקה והדיונים בכנסת בשנים האחרונות היא כל הזמן מגמה של צמצום בחופש הביטוי". מאידך-גיסא, אמר, יש לראות בחיוב את ההתמקדות של הדיון בהכפשות ובביזוי ברשתות החברתיות, ופחות בהפניית אצבע מאשימה כלפי התקשורת.
"יש משהו לקוי בקונספציה של לדבר על חופש הביטוי מול חופש השיסוי רגע אחרי התאבדותו של ברכה - יש פה הנחה סמויה שאותם פרסומים הם אלו שהובילו להתאבדות. אנחנו לא יודעים את זה", הדגיש יועז. "אם אנחנו רוצים להימנע מהכפשות שאין להן מקום - גם כאן לא צריך לדבר על מקרה קונקרטי שאיננו יודעים עד הסוף את נסיבותיו, כדי שלא נחטא בביזוי ובהכפשות. אין פה את הצד השני שיגיב לדברים", ציין.
יועז קרא לוועדה שלא לשפוך את התינוק עם המים בנושא חופש העיתונות, שלדבריו מצויה ממילא בלחצים כלכליים ורגולטורים, וכאשר העיתונאים פועלים בחופש שאיננו מושלם. יועז הזכיר, כי קיימים כבר כלים - צו למניעת הטרדה מאיימת, תביעות לשון הרע, הליך פלילי במקרים קיצוניים, בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות.
סלומינסקי הגיב באומרו שאין המדובר בהפניית אצבע מאשימה כלפי מאן דהוא, וגם לא בפרשת ברכה דווקא, אלא עיסוק בבעיה העקרונית כפי שבאה לידי ביטוי גם במקרים של הכפשות כנגד שופטים ואחרים. לצד זאת אמר, כי חשוב לדעת שהדברים המתפרסמים בתקשורת אינם חלק ממסע או אינטרס של אחרים, כולל של הבעלים.
נזרי אמר בסיכום הדיון, כי גם מול הכפשות יש להעמיד את חופש הביטוי, ולא רק בכיוון ההפוך. "מצד שני, מחובתנו לבחור את המקרים הקיצוניים המתאימים" ולטפל בהם בכלים המשפטיים, כולל צו למניעת הטרדה מאיימת. הוא תמך בהשארת עבירת העלבת עובד ציבור על-כנה, תוך הפעלתה במשורה.
