ועדת הכספים החלה (יום ב', 20.7.15) לדון בהצעת חוק שתכליתה הקמת רשות לאומית לחדשנות שתפעל תחת המדען הראשי במשרד הכלכלה ותשמש זרוע ביצועית עבורו. בימים הקרובים תמשיך הוועדה לדון בהצעת החוק במטרה לסיים את העבודה עליו על-מנת לאשרו בקריאה שנייה ושלישית עד סוף הכנס הנוכחי.
המדובר ברפורמה באופן שבו יתנהל המדען הראשי מרגע הקמת הרשות ובדרך שבה יוכל לסייע באמצעות תמיכת המדינה, ביזמים ובחברות במשק. הקמת הרשות תאפשר להסיר חסמים ביורוקרטיים ולקצר זמנים במתן הסיוע ליזמים והכל המטרה לעודד יזמות וחדשנות ולהגביר את הצמיחה במשק.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה), בירך על הרפורמה ואמר ש"הקמת הרשות עשויה להיות אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד הצמיחה בכלכלה הישראלית. ועדת הכספים בראשותי תקדם כל מהלך שיש בו הסרת ביורוקרטיה ועידוד יזמות וחדשנות עסקית". גפני הודיע שיכניס לנוסח החוק תיקונים על-מנת להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הרשות, בין השאר חובת הרשות לדווח לוועדת הכספים אחת לשנה, לגבי יעדי המדיניות שיצאו אל הפועל, אופן מתן ההטבות לחברות וליזמים ובקרת העמידה ביעדים שהוצבו ואפקטיביות מסלולי ההטבה.
שר הכלכלה, אריה מכלוף דרעי, הסביר: "הרפורמה נועדה לאפשר למדען הראשי להגדיל את הכסף שעומד לרשותו לטובת סיוע ליזמים. אני מוותר על סמכויות מתוך רצון לאפשר למדען הראשי להפוך למוסד יעיל הרבה יותר. מקימים תאגיד מבצע, כאשר המדען עצמו והמדיניות יישארו בידי הממשלה. אנחנו במגמה של ירידה בייצוא, היינו נחשונים בחדשנות ויוזמה לפני 20-30 שנה ועתה מדינות רבות עברו אותנו. עלינו למצוא דרכים לפרוץ קדימה בחדשנות. כיום הידיים שלנו קשורות ויש לשחרר את כל החסמים, כך שהמדען יוכל לרוץ קדימה. הרשות תיתן לו כלים להגדיל את הייצוא והצמיחה. תקציב המדען כיום הוא קטן והביקוש לסיוע המדינה גדול מאוד". נוכח החשש שהביעו חלק מחברי הכנסת בעניין העברת עובדים מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה לרשות הצהיר דרעי, כי "מי שלא ירצה לעבור לרשות, מקומו במשרד מובטח".
מנכ"ל האוצר,
שי באב"ד, אמר כי הצמיחה במשק יורדת וצפויה לעמוד רק סביב ה-3% - בעיקר בזכות הצריכה הפרטית ולא בגלל העסקים. "המטרה הינה לעודד את הפיריון והטכנולוגיה, את הייצוא והצמיחה. רשות לאומית לחדשנות שבה למדען הראשי יהיו יותר כלים לעודד צמיחה", אמר באב"ד. "ההיי-טק עודנו מנוע צמיחה מרכזי ומעבר לו ולגז אין לנו הרבה קטרי צמיחה וההשקעה במו"פ היא חלק ממנועי הצמיחה ולכן הבאנו את זה כל-כך מהר. התקציב עדיין של המדינה והתמלוגים עדיין יחזרו לאוצר המדינה".
המדען הראשי,
אבי חסון, אמר כי "המטרה לשמר את התחרותיות של ההיי-טק, בעולם שגוברת בו התחרות, לעודד את התחרות גם בסקטורים אחרים, כולל התעשיה המסורתית וגם במגזר הציבורי עצמו. היכולת לעמוד באתגרים באמצעים הקיימים בלתי אפשרית וקצב השינוי הולך וגובר ומחיר הטעות הולך והגדל. לוקח לנו שנתיים ויותר להוציא אל הפועל תוכנית עליה הסכמנו ואנחנו עוד נחשבים יחידה מצטיינת. נדרש ארגז כלים גדול יותר. הלכנו על תאגיד סטטוטורי ולא על חברה ממשלתית".
יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה,
אלישע ינאי, המייצג את התעשיות האלקטרוניות, שיבח את המוסד: "המדען הראשי זו אחת ההמצאות החשובות ביותר בכלכלה הישראלית. בחוק החדש, נכנסים נושאים של גיוס הון, שותפות מוגבלת, תרומות ויש הסכמה שבמועצה יהיו נציגי ציבור עם זכות כזו או אחרת של עצירת דברים. רוצים לוודא שאכן כל הכלים שמוצעים בהצעת החוק אכן יהיו אפקטיביים". יו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות,
יואב שלוש, הביע תמיכה בחוק אף הוא, ודרש שהאיגוד ייכלל במועצות השונות שתשמשנה פלטפורמות לקבלת החלטות.
ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) דרש להוסיף לחוק אלמנטים של פיקוח ובקרה חיצוניים ופנימיים. "חסרים גורמי בקרה על כספים שכבר ניתנו מהמדינה ואופן הניצול והעמידה ביעדים ובמטרות שנקבעו. אנשי המדען הראשי או המועצה קובעים מדיניות ואיך תדעו שהמדיניות אפקטיבית?! המועצה קובעת את המסלולים אך היא לא מספיקה לפיקוח. נדרש שבחוק יוגדר גוף או גורם שתפקידו לעקוב ולקיים בקרה על אפקטיביות ההטבות שיינתנו לחברות וליזמים. כל מסלולי ההטבה צריכים להיבדק לאורך זמן, על-מנת למנוע הישנות מקרים בהם ניתנה הטבה לחברות, השקעה שכאמור לא הוכיחה עצמה, אך כבר החלו לתת אותה גם לחברות אחרות" אמר רוזנטל.
יו"ר ועדת הכספים גפני הסכים עם דרישתו של רוזנטל ותבע "להקים גוף פנימי שיקיים בקרה רצינית לגבי ההשקעות. זה אנושי לעשות טעויות, למשל אם חשבו שהשקעה במסלול מסוים נכונה ואז התברר שלא ואז במקום להמשיך באותו כיוון הסטת תקציבים לכיוונים חלופיים".
