גידול תעשייתי של עופות לבשר וביצים החל כאן, בישראל, לפני כ-2,300 שנה ורק אחר כך הגיע לאירופה - כך עולה ממחקר חדש של צוות חוקרים ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת היוקרתיPNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).
"מחקר שרידי בעלי החיים מהאתר ההלניסטי מרשה שבשפלת יהודה שופך אור על ראשיתו של מהפך כלכלי זה, ומציג את העדות הקדומה ביותר בעולם המערבי לתעשיה רחבת היקף של עופות", ציינה לי פרי-גל, שהובילה את המחקר. עם הגעתו לאירופה הופך התרנגול למקור מרכזי של מזון מן החי. "השינוי היה חד ומהיר, בתוך כמה עשרות שנים התבסס התרנגול בכל רחבי המזרח התיכון ואירופה. נראה שהיו אלו תושבי מרשה שטיפחו זן חדש של תרנגול שהתאים במיוחד לגידול תעשייתי" מסביר פרופ' בר-עוז, ראש קבוצת המחקר שפירסמה את הממצא.
מוצא התרנגול במזרח הרחוק, בדרום מזרח-אסיה (תאילנד, וייטנאם), שם בוית לראשונה לפני כ-8,000 שנה. רק 5000 שנה לאחר מכן מגיעים ראשוני התרנגולים למזרח התיכון, אך כמותם באתרים מזערית. בתקופה זו נחשב התרנגול לבעל חיים אקזוטי ונדיר, שימושו הוגבל בעיקר לצורכי פולחן וקרבות תרנגולים, כפי שידוע גם ממקורות היסטוריים. ידוע כי גם בתקופת המקרא התרנגול לא גודל בארץ - הוא אינו נזכר במקרא ואינו מיוצג בין שרידי בעלי חיים מאתרים ארכיאולוגיים מתקופה זו. עד היום, הזמן והמקום שבו החל גידול מסחרי של תרנגולות כחית משק לבשר וביצים נשאר בגדר תעלומה.
גידול תעשייתי במרשה כעת נראה שצוות החוקרים, הכולל את תלמידת המחקר לי פרי-גל, ד"ר עדי ארליך, פרופ' איילת גלבוע ופרופ' גיא בר-עוז ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, מצאו את התשובה - לפני כ-2,300 שנים בישראל בתקופה ההלניסטית (המאה הרביעית לפסה"נ), או ליתר דיוק, בישוב מרשה שבשפלת יהודה. באתר מספר רב של מתקנים חקלאיים תת-קרקעיים המעידים כי היצוא החקלאי היה ענף כלכלי מרכזי בישוב. בתוך המתקנים נתגלו מספר רב של עצמות תרנגולות.
הממצא המפתיע ביותר במחקר נגע לכמות עצמות התרנגול: כ-30% מכלל עצמות בעלי החיים שנמצאו באתר זוהו כעצמות תרנגולים, זאת בהשוואה לאחוזים מעטים שנמצאו באתרים הלניסטיים מקבילים מכל המזרח התיכון. בתקופה זו התרנגול נדיר ביותר גם באירופה. שפע העצמות, יחד עם סימני שריפה ודגמי שחיטה על העצמות מעידים על כך שהתרנגולות שנתגלו גודלו ונאכלו באתר. הכמות הגדולה של העצמות מחזקת את ההנחה כי חלק מתעשיה מרכזית זו שימש אף לייצוא. ציורי קיר של תרנגולים וצלמיות בדמות תרנגולוים שנתגלו במרשה מהווים אף הם עדות משכנעת לחשיבות התרנגול לכלכלת העיר.
