חוסר תום לב עלול להביא לאשם תורם

צד לחוזה שאינו משתף פעולה בתום לב עם הצד האחר, עלול למצוא את עצמו מחויב ב"אשם תורם" אם וכאשר הסכסוך יגיע לבית המשפט. כך עולה (יום ד', 22.7.15) מפסק דין של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. "חובת הצדדים לשתף פעולה ביניהם היא אחד הפנים של חובת תום הלב, והיא נחשבת כמקרה 'קלאסי' בו ניתן להחיל את תורת האשם התורם בדיני החוזים", אומר עמית. בהתייחסו לסכסוך ארוך שנים בין חברת בסר לבין חברת טובית דרור, שאמורה הייתה לרכוש ממנה אולם במטלון סנטר בפתח תקוה, אומר עמית: "התוצאה העגומה שהתקבלה בסופו של דבר לא הייתה מחויבת המציאות, וקשה להתנער מן התחושה שניתן היה למנוע אותה עם קצת שכל ישר ורצון טוב. לטעמי, הדוקטרינה של אשם תורם עשויה להתאים למצבים מעין אלה". ביקורתו של עמית מכוונת כלפי בסר, אשר שינתה בצורה חד-צדדית את האולם היה מיועד לטובית דרור ודחתה הצעות של האחרונה להסדרת המחלוקת. עם זאת נקבע, כי טובית דרור היא שהפרה את החוזה כאשר חדלה חד-צדדית לשלם תמורת האולם. עמית מסביר, כי החוזה בין כל הרוכשים (במסגרת קבוצת רכישה) לבין בסר קבע במפורש שהפסקת התשלום מכל סיבה שהיא תהיה הפרה יסודית שלו, והיה בכך היגיון: "ענייננו בקבוצת רכישה, שחבריה תלויים זה בזה, שאם רוכש יפסיק על דעתו-שלו לשלם את המגיע ממנו לקופה הכללית, הפרויקט עלול להיקלע לקשיים. מכאן ההוראה הנוקשה בבחינת 'קודם תשלם ואחר כך נתדיין', ולפיה נאסר על רוכש לנקוט סעד עצמי של אי-תשלום". השופט חנן מלצר מסכים עם עמית: "אין לבוא בדרישות בדבר 'מידת חסידות' מוגזמת אל המתקשרים בחוזה, ואולם כאשר מתעוררים קשיים במימוש החוזה ואפילו נוצרות הפרות הדדיות - ראוי שהצדדים יגלו רצון טוב וינסו לפתור את המחלוקות - ולוּ זמנית - על דרך של: 'זה נהנה וזה לא חסר'. הדבר מתבקש, לדעתי, מחובת תום הלב הנדרשת בקיום של חיוב הנובע מחוזה והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". בפיו של מלצר גם הצעות מעשיות למקרים דומים בעתיד: להציע לצד שכנגד "קבלת ביצוע"; להוציא הודעת קיזוז לצד שכנגד; או להפעיל את דוקטרינת "שחזור השקילות החוזית". השופט עוזי פוגלמן הסכים עם עמית. את טובית דרור ייצגו עוה"ד יעקב מלכא ורפאל שיוביץ, ואת בסר - עוה"ד משה בן-סירא, יצחק וינדר ואיליה שכטר.