אי-השוויון בין נשים לגברים ייסגר בשנת 2097! אם יימשך קצב השינוי כפי שהשתנה בעשור החולף, כך דיווחו היום מרכז שוות ומכון ון ליר לוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן. אי-השוויון הגבוה ביותר נמצא במדד העוצמה - הן בתחום הפוליטי והן בעסקי שיעור המנכ"ליות והמנהלות הבכירות 15% בלבד. בעשור האחרון השיפור במצב אי-השוויון אפסי, ובמקומות בהם יש שיפור בשוויון הסיבה היא הרעת מצבם של הגברים ולא שיפור במצבן של הנשים
"לקח לנו 10 שנים לזוז 0.07% במדד השוויון", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ
עאידה תומא סלימאן, "המדד הוא כלי חשוב שיש להמשיך לפתחו. באמצעות המדד נוכל לדעת היכן הנקודות בהן יש להשקיע. צריך להציב יעדים מדידים. יש החלטות ממשלה בתחום שלא התוו אסטרטגיה מספיק ברורה. חייבים להתמקד בשוק העבודה וביחס בין עבודה למשפחה".
יפית אלפנדרי מהלמ"ס: "בשנים האחרונות התחלנו לשים דגש על סטטיסטיקה מגדרית. זהו חלק ממגמה כלל עולמית שאין להסתפק בסטטיסטיקה כלכלית ללא סטטיסטיקה חברתית. בישראל הדגש על סטטיסטיקה כלכלית מפותח ואין לנו סטטיסטיקה טובה על יזמות עסקית. חשוב המבט ההוליסטי - נתונים על כושר הייצור מושפעים מאורח חיים וגם מאלימות במשפחה. אם רק 12% ממקרי האלימות במשפחה מדווחים, חשוב לחקור את הנושא. אם אין מספיק מידע, איך יכינו תוכניות לטיפול?"
ורד סויד, ראש הרשות לקידום מעמד האישה: "היום קיים ייצוג הולם של 44% נשים בדירקטוריונים, בוועדות ובצוותי עבודה במגזר הציבורי, אבל בכל הקשור למנכ"ליות הנתונים שונים וצריך לדרוש גם כאן חקיקה. עברה חקיקה לפיה ברשויות המקומיות רשימות שיהיו להן שליש נשים תגבלנה תגמול. אבל עדיין מקימים ממשלה עם מפלגות שלא קיימות בהן נשים".
סמאח סלאימה אכבאריה, עמותת נעם: "חסר בדוח דיווח עצמי של נשים - מה נשים אומרות על מצבן. המספרים לא מייצגים. חסרה התייחסות לאקטיביזם הפמיניסטי. צמצום השיפור או הרעה קשור לתנועה הפמיניסטית שידעה עליות ומורדות. את כל הגרפים לא היינו רואים בלי נשים מדהימות כל אחת במעגל שלה. השיח הפמיניסטי לא בא לידי ביטוי במדד".
ח"כ
זהבה גלאון: "כשאישה לא פורצת צריך להגיד לה זו לא בעיה שלך, זו בעיה חברתית. אפשר לעגן בחקיקה 90% מהמלצות המדד. הנקודה הכי בעייתית היא בשוק התעסוקה".
ח"כ
עליזה לביא: "מדד המגדר הוא כלי חשוב למחקר ולפרקטיקה. החקיקה בישראל בנושא זכויות נשים היא אחת המתקדמות בעולם אם נשים בצד את המעמד האישי, אבל בשטח זו לא תמונת המצב. היוזמה החברתית של הכנת המדד מספקת יכולת להטמיע. נשים לא מודעות לזכויותיהן. יש בדרך חסמים רבים. נשים ערביות רשמו את אחת ההצלחות בהשכלה אבל נותרו מאחור בשוק העבודה".
