ביהמ"ש דחה עמדה שהציג שופט בהיותו עו"ד

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, דחתה ערעור מס שהגישה חברת פרי-אור באמצעותו של ד"ר שמואל בורנשטיין - כיום שופט בית המשפט המחוזי מרכז. אגמון-גונן קבעה (27.7.15), כי פרי-אור לא תוכל לנכות כהוצאה 58 מיליון שקל ששילמה תמורת זכויות בשתי חברות. פרי-אור, העוסקת בתחום ההדרים, רכשה באותו יום באוקטובר 2006 את השליטה בשתי שותפויות. היא רכשה 51% בחברת מהדרין תנופורט ייצוא, ובכך הגיעה לאחזקה של 100% בה, תמורת 34 מיליון שקל. כמו-כן רכשה פרי-אור 50% משותפות פלח חברה לעיבוד פרדסים, תמורת 23.8 מיליון שקל. פרי-אור טענה שמדובר ברכישת מוניטין, ולכן ביקשה לנכות סכום זה בפריסה לעשר שנים. פקיד השומה למפעלים גדולים סירב לאפשר את הניכוי, שכן לעמדתו מדובר ברכישת זכויות שאינה מוכרת כהוצאה. משמעות ההכרה היא חיסכון של למעלה מרבע מהוצאות הרכישה, בהתחשב בשיעור מס החברות. אגמון-גונן קיבלה את עמדתו של הפשמ"ג, בעיקר משום שפרי-אור עצמה וחברת-האם שלה, מהדרין, הגדירו את שתי העסקות כרכישת זכויות. הן עשו זאת גם בהסכמי הרכישה וגם בדיווחיה של מהדרין לבורסה על העסקות. לצד זאת, גם המוכרות הגדירו את העסקות כמכירת זכויות. היא אומרת: "למותר לציין, כי לאופן שבו דיווחה המערערת על העסקות נשוא ענייננו יש חשיבות מכרעת, כאשר לעניין זה מוחזקת המערערת כמי שדיווחה על המציאות הכלכלית האמיתית של אותן עסקות, וכבר נפסק, לא אחת, כי דיווחיו הכספיים של נישום מחייבים אותו למול רשויות המס והכתוב בהם מצביע כמאה עדים. על כן, לא בנקל יותר לנישום לסגת מאמור בדוחות הכספיים". עוד דחתה אגמון-גונן את טענתה של פרי-אור, לפיה יש לקבוע את טיב העסקה על מהותה ולא על-פי הצורה בה נחתמה ודווחה. "אינני סבורה כי יש לאפשר למערערת לטעון למהות כלכלית על פני צורה, שעה שהיא בחרה את אופן עיצוב העסקות, והעסקות דווחו כעסקות לרכישת זכויות לרשויות כמפורט לעיל", היא אומרת. בנוסף לכך סבורה אגמון-גונן, כי גם בחינת מהותן של העסקות לא הייתה מובילה לתוצאה שונה. פרי-אור חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את הפשמ"ג ייצגה עו"ד אורית וינשטיין.