משרד המשפטים והאוצר יבחנו מחדש את האפשרות לשלב את דירוג האשראי האישי במסגרת הצעת חוק ההסדרים שתובא לאישור הכנסת כחלק מתקציב המדינה, כך סוכם הערב (ב') בפגישה בהשתתפות שר האוצר
משה כחלון, שרת המשפטים
איילת שקד ונגידת בנק ישראל
קרנית פלוג.
בפגישה השתתפה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אורית קורן, שהסתייגה בעבר מהמהלך בנימוק שמדובר בפגיעה בזכוץ לפרטיות. כפי שדווח ב"
גלובס", כתוצאה מההתנגדות במשרד המשפטים, החליט בסופ"ש שעבר היועמ"ש
יהודה וינשטיין להוציא את דירוג האשראי מחוק ההסדרים ולדרוש כי הנושא יקודם כחוק נפרד. החלטת וינשטיין עוררה סערה באוצר משום שבאוצר ראו בה טירפוד של תוכניותיו של כחלון להכניס תחרות לענף הבנקאות. בעקבות ההחלטה פעלו באוצר בימים האחרונים בקדחתנות בניסיון למצוא דרך להחזיר את ההצעה לחוק ההסדרים, כשההערכה היא שהעברת דירוג האשראי להליך חקיקתי נפרד תעכב את הרפורמה בשנה-שנתיים.
ומה חושבים במשרד המשפטים? משרד המשפטים מעוניין לקדם את הרפורמה בדירוג האשראי, ולעבוד בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, אך חוק מסוג זה אינו מתאים לעבור במסגרת חוק ההסדרים שמוגש לכנסת כמקשה אחת. עם זאת, החקיקה שמעגנת את הרפורמה בדירוג האשראי יכולה לעבור בהליכים רגילים בכנסת בטווח של שבועות עד חודשים בודדים - כך אמרו היום (ב') ל"גלובס" גורמים במשרד המשפטים.
זאת, בתגובה לחשיפת "גלובס" כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ממליץ על הוצאת תיקוני החקיקה בנושא דירוג האשראי מטיוטת חוק ההסדרים, למרות מאמצים גדולים שהפעיל שר האוצר משה כחלון בניסיון לשכנע את וינשטיין לשנות את דעתו.
הגורמים במשרד המשפטים הוסיפו ואמרו כי הרפורמה ראויה, וצפויה להגביר את התחרות בשוק האשראי ולתת עוד אפשרויות לקיחת אשראי לציבור. עם זאת, לדבריהם, הרפורמה לא יכולה לעבור במסגרת חוק ההסדרים לאור העובדה שהחוק פוגע בזכות החוקתית לפרטיות של אזרחי ישראל, ולכן יש לבחון כל סעיף וסעיף בו לעומק כדי להבטיח שהפגיעה תעמוד במבחני המידתיות של חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו. הגורמים במשרד המשפטים מציינים כי המרה של עבודת ועדה לחקיקה היא דבר שדורש זמן, מומחיות ומקצועיות, והחוק כרגע אינו בשל ודורש עבודה רבה.
בין היתר, הגורמים ציינו שלושה נושאים מרכזיים שצריכים להיבחן לפני שהחוק מובא לאישור הכנסת. הראשון הוא נושא הפגיעה בפרטיות; השני, סוגיית השליטה במאגר הנתונים ואופן הפיקוח עליו; סוגיה נוספת היא כיצד מונעים מצב שבו אנשים ימהרו לשלם דרישות תשלום שישלחו אליהם, גם כאשר הם כופרים בקיומו של החוב, רק כדי לשפר את דירוג האשראי שלהם.
במשרד המשפטים דחו מכל-וכל טענות שהועלו, ולפיהן הוויכוח בין וינשטיין ואנשיו לבין כחלון וסביבתו נובע מאגו ומקרב על קרדיטים. במשרד מדגישים כי מדובר בעמדה עקרונית מקצועית בלבד, והם מבקשים לשדר מסר של שלום כלפי שר האוצר וסביבתו.
להמתיק את הגלולה אתמול (א') פורסם ב"גלובס" כי סביב הרפורמה בדירוג האשראי התגלע משבר בין שר האוצר לבין נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. באוצר ובסביבתו של כחלון מאשימים את פלוג כי מילאה תפקיד מרכזי מאחורי החלטת וינשטיין למנוע את קידום הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים - החלטה שעלולה לטרפד את כל תוכניותיו של שר האוצר לרפורמה בענף הבנקאות. בשיחות עם "גלובס" אמרו גורמים באוצר: "כנראה שהנגידה פשוט לא רוצה תחרות בבנקים".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהקמת מאגר נתוני האשראי. מדובר בפרויקט מורכב ורגיש מבחינה משפטית, טכנית, ומהותית. עמדת בנק ישראל היא כי על-מנת לוודא שהמאגר אכן יוקם בהצלחה, בהקדם האפשרי, וישיג את מטרותיו בהגברת הנגישות למידע וקידום התחרות, רצוי לקדם את החקיקה בהליך סדור, תוך שנשקלים כל הסיכונים וההשלכות האפשריות, מאשר בהליך מהיר במסגרת חוק ההסדרים".
היועמ"ש נימק את החלטתו בכך שמדובר בנושא המערב שאלות חוקתיות, ובראשן, כאמור, הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם כתוצאה מהקמת מאגר נתוני אשראי ציבורי. בניסיון להמתיק את הגלולה לכחלון, הציע וינשטיין שמשרד המשפטים יעניק עדיפות לקידום מהיר של הצעת החוק, אך כאמור במסלול הרגיל. להערכת האוצר, משמעות העברת הנושא להליך חקיקה רגיל היא עיכוב של שנה עד שנתיים בהקמת המאגר, הנחשב צעד ראשון והכרחי בדרך להכנסת מתחרים נוספים לענף הבנקאות.
באוצר לא הסתירו את ביקורתם על החלטתו של וינשטיין ועל הנמקותיה. לגרסת האוצר, סוגיית הפגיעה בפרטיות כבר טופלה ונפתרה במשך הדיונים הרבים שהתנהלו בנושא מול משרד המשפטים - זאת באמצעות הקמת מאגר נתוני אשראי ממשלתי במקום מאגר פרטי. ההסכמות האלה היו גם על דעתה של שרת המשפטים איילת שקד, ציינו באוצר.
