השפעות הריבית הנמוכה לאורך זמן והחשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווים סיכון משמעותי עבור המשק - כך עולה (יום ג' 28.7.15) מפרסום הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו, המתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יוני 2015.
דוח היציבות כולל סקירה של הסיכונים ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית - הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים והשווקים הפיננסיים - וכן מתמקד בסוגיית מבנה החיסכון המוסדי של הציבור. על-פי הדוח, המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על-רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם. עם זאת, המערכת הפיננסית המקומית חשופה לשלושה סיכונים מהותיים.
כאמור, השפעות הריבית הנמוכה לאורך זמן, כתוצאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם, שננקטה על-רקע המשבר העולמי וההתאוששות האטית ממנו, ולאחרונה גם לאור הירידה באינפלציה, בארץ ובעולם, מהווה בעיה. בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, אשר יצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, לפי הדוח, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים, כגון חברות הביטוח, העלייה בשווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיותן. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי נכסים עם השלכות על תיק הנכסים של הציבור ועל המוסדות הפיננסיים.
כאמור, החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם למשכנתאות בהיקפים ניכרים. הסיכון שבחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, כמו גם לאשראי הצרכני שלא לדיור, מתעצם נוכח המתאם הגבוה באשראים אלו. בדוח נכתב כי זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול להוביל לפגיעה בבנקים החשופים ללווים אלו. עם זאת, הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשנים האחרונות, כמו הגבלות על שיעורי המימון ביחס לשווי הדירה או שיעורי ההחזר החודשיים על המשכנתה ביחס להכנסה, הביאו לירידת הסיכונים על משכנתאות חדשות שנלקחות. לצד זאת, הירידה בתשואות הארוכות הובילה גם לירידה בריבית במסלול המשכנתה בריבית קבועה, ובשל כך חלק משמעותי יותר מהלווים החדשים בוחרים במסלול זה, שאינו טומן בחובו סיכון ללווים מעליית ריבית עתידית. עם זאת, עדיין כ-71 אחוזים מיתרת חוב המשכנתה הוא בריבית משתנה, מתוך כך כ-36 אחוזים בריבית הצמודה לפריים.
עוד מצוין בדוח כי המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על-רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם - גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל. החל מסוף 2014 שבו המרווחים בשוק אג"ח החברות לרדת. ככל הנראה, ירידת המרווחים נובעת בחלקה משיפור במצבן הפיננסי של החברות, אולם לא מן הנמנע שחלקה משקף את המשך תמחור החסר בשוק זה. בדוח מצוין כי עדויות לתמחור החסר ניתן למצוא בכך שפערי תמחור הסיכונים באג"ח החברות בין ישראל וארה"ב נמוכים מאד, ובהיקפים החריגים של חברות זרות, ובעיקר חברות נדל"ן, שבוחרות להנפיק אג"ח בישראל. תמחור החסר של הסיכונים בשוק זה משקף גם את הירידה החדה בתשואות על האג"ח הממשלתיות במהלך חודשים אלו ואת פערי התשואות השליליים בחלק מהתקופה של אג"ח ממשלת ישראל מול חו"ל.