עו"ד עלס דוברונסקי רכש בשנת 1983 קרקעות ביפו במתווה שנועד להתחמק מתשלום מס וביצע עבירות רבות נוספות. כך קובע (יום ג', 28.7.15) בית המשפט העליון, לצד קביעתו לפיה אין כל ממש בטענה כאילו דוברונסקי זייף את מסמכי הרכישה.
פסק הדין עוסק בבניין דירות ובשלושה מגרשים ביפו, אותם רכש דוברונסקי משתי נשים אזרחיות צ'ילה תמורת 40,000 דולר. המוכרות ויורשותיהן טענו כעבור 27 שנים, כי הנכסים מעולם לא נמכרו אלא רק הועברו לניהולו של דוברונסקי, וכי הוא זייף את ייפויי הכוח ומסמכי הרכישה שהציג. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה מכל וכל טענות אלו, והשופט
יצחק עמית דחה אותן בבית המשפט העליון.
עמית מונה על פני עשרות עמודים את הראיות לכך שמדובר היה בהסכם חוקי ואותנטי. בין היתר הוא מציין, כי רמאי אינו מזייף עשרות חתימות; נוכל ממהר להיפטר מהנכסים ש"רכש", בעוד דוברונסקי מחזיק עד היום בשלושה מתוכם; קיימות עדויות בלתי תלויות על המכירה; ומסמכים רבים נוספים מעידים גם הם עליה.
עמית דחה גם את הטענה כאילו המוכרות לא ידעו אנגלית ולא הבינו על מה הן חותמות, בציינו שלפחות אחת מהן ידעה אנגלית היטב, וקיימות אינדיקציות רבות לכך שידעו היטב שהן חותמות על הסכם מכר. כמו-כן נדחתה הטענה כאילו הנכסים נמכרו בנזיד עדשים, כאשר עמית מציין שיש להביא בחשבון את מצבם העלוב וכמעט חסר הערך בשנת 1983.
לצד זאת מציין עמית, כי דוברונסקי ביקש "להימנע שלא כדין מתשלום מס בגין העסקה בינו לבין המוכרות. ובכלל, נראה כי המשיב חטא בעבירות רבות הקשורות לעסקה, ובין היתר אי-דיווח לרשויות המס, אי-תשלום מס רכישה ומס שבח במועד, אי-ביול של הסכם המכר ואי קבלת אישור מפקח על מטבע חוץ (אישור שנדרש בשעתו), ושמא גם חטאו הצדדים כאחד באי רישום התמורה האמיתית
ששולמה. ביני לביני, המשיב הציג מסמכים שונים המעידים כי הסדיר מול רשויות המס את כל היבטי המס הנוגעים לנכסים".
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין הוסיף בנקודה זו: "התמונה שנגלתה היא עגומה. על פני הדברים, אכן הייתה עסקה ב-1983 אלא שהיא הייתה טבולה, אם מצד הצדדים יחדיו ואם ובמיוחד מצד המשיב, בדרכים עקלקלות שבאו להימנע ממיסים, ועל כן כללו בין השאר הצהרות סותרות במקומות שונים. קשה שלא להביט בתימהון וגם בשאט נפש לכך שעורך דין בישראל יפעל בדרכים שחברי, אשר נקט לשון המעטה ובית הלל כלפי המשיב, נדרש אליהן. ישנם סימני שאלה לגבי המחיר המקורי (לשני הצדדים) ולגבי מצגי המשיב לאורך השנים באשר למעמדו בנכסים וכיוצא
בזה".
התנהגותו זו של דוברונסקי הביאה את בית המשפט העליון לדחות את ערעורו על סכום ההוצאות שנפסק לטובתו במחוזי - 520,000 שקל. בהתנהגותו זו, אומר עמית, "הביא המשיב על עצמו את ההתדיינות העניפה שהתנהלה בבית משפט קמא, ואין לו אלא להלין על עצמו". העליון גם נמנע מלפסוק הוצאות לטובת דוברונסקי בערעור.
השופט
נעם סולברג הסכים עם עמית ורובינשטיין. את המערערים ייצגו עוה"ד
איתן ארז, רעות שחם ואילן לקפיש, ואת דוברונסקי - עוה"ד דורי קלגסבלד, ויקי ונטורה וגליה כהן.
