מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (יום ה', 30.7.15) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המכונה "החוק הנורבגי הקטן". מדובר בשתי הצעות חוק, הראשונה הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה), והשנייה הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2015.
בקריאה שנייה תמכו בהצעה לתקן את חוק יסוד הכנסת 64 חברי כנסת והתנגדו 51 חברי כנסת.
ח"כ
מרב מיכאלי ביקשה לראות בהצבעה בקריאה שלישית הצבעת אי-אמון בממשלה. בקריאה שלישית תמכו בהצעה לתקן את חוק יסוד הכנסת 64 חברי כנסת והתנגדו 51 חברי כנסת ונדחתה הצעת אי-האמון בממשלה.
דינו של סגן שר שאינו חבר הכנסת, בדומה לשר שאינו חבר הכנסת, יהיה כדינו של חבר הכנסת בכל דבר הנוגע לכנסת, אך לא תהיה לו
זכות הצבעה. כמו-כן חבר הכנסת שהתמנה לשר או לסגן שר, למעט ראש הממשלה, יוכל להפסיק את כהונתו בכנסת לזמן כהונתו בממשלה, ומוצעים כללים לעניין החלפתו בכנסת, חזרתו לכנסת ועוד.
יו"ר ועדת החוקה
ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "בדיונים בוועדה, עלה רעיון מקרב אנשי האופוזיציה אותו אימץ חבר הכנסת
בני בגין, לקבוע כי ההסדר הנורבגי ייקבע כהוראת שעה לכנסת הנוכחית. למרות הבעייתיות הידועה בתיקון חוק-יסוד בהוראת השעה, הוועדה החליטה כי הנסיבות המיוחדות של המקרה מצדיקות זאת. מדובר בהסדר משטרי שהוא לא מבין החשובים שבחוקי היסוד, ושההשלכות שלו אינן ידועות. וכיוון שגם הפגיעה באופוזיציה אינה גדולה, ראינו לנכון לקבוע את ההסדר כ'ניסוי', לכנסת הזאת. בעתיד, המחוקק יוכל לבחון את ההשלכות שהיו להסדר, הן במישור הפוליטי והן במישור הציבורי, ויחליט אם ראוי להשאיר את ההסדר על-כנו".
ח"כ
ציפי לבני (
המחנה הציוני): "אנחנו עוסקים היום בחוק שמחלק כמה ג'ובים לכמה חברי מפלגה. כשעושים שינוי בחוק יסוד מתחילים את זה מהכנסת הבאה ועכשיו רוצים לעשות את זה כאן ומיד. שינוי חוקתי לא עושים פרסונלית אלא מתוך דיון מעמיק על מה שנכון וראוי לעשות. ואם יש דבר שלא עושים בתיקון חוקתי גדול זה לעשות את זה בהוראת שעה. זו קומבינה חוקתי בראשותו של ראש הממשלה".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש קואליציה חדשה. צריך סידורי עבודה ולמרבה הצער כמה חברים טובים לא נבחרו לכנסת, אז מה עושים? משנים את כללי המשחק. אולי בכנסת הבאה יהיה בכלל חוק יסוד הוראת שעה 127 חברי כנסת. זה אפילו יותר סביר ממה שנעשה כאן. עשו את החוק הזה בצורה כל כך מבולבלת שהדבר ייצר בעיות לשנים".
ח"כ
אילן גילאון (מרצ): "החוק הנורבגי נועד לעשות דבר אחד, הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. מה אנחנו עושים כאן? בליל אחד גדול וענק של מערכת של שיחודים שכל דבר שהיא עושה זה כדי שהיא תשרוד. באיזה עזות מצח אנחנו מחוקקים עכשיו חוק בזריזות כזאת, את מי זה בא להציל?".
ח"כ
רויטל סויד (המחנה הציוני): "זה חוק שמנתק את השרים מהכנסת, וכתוצאה מכך, מהציבור. גם סגן השר שלא הבנו כל-כך מה תפקידו, עכשיו תפקידו עוד יותר יהיה לוט בערפל ועוד יותר לא יהיה מה לעשות, כי הוא גם לא יהיה חבר כנסת".
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "זהו חוק קומבינה תוצרת נתניהו, ואין רחוק ממנו משוויון. זהו לא חוק נורבגי בלונדיני ותכול עיניים, אלא חוק מכוער, חסר רצינות ושטחי".
ח"כ
איתן כבל (המחנה הציוני): "אולי במקרה חבר הכנסת שיפרוש יהיה הטרקטוריסט מוטי יוגב? כך יהפוך החוק ל'נורבגי משופר'. זאת קואליציה שבה כל אורן מלך ויכול להקפיץ את ראש הממשלה".
ח"כ
עפר שלח (יש עתיד): "החוק הזה שם ללעג את כל מוסדות המדינה".
ח"כ
באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "התוצאה של החוק הנורבגי תהיה הזנה בכפייה של הכנסת. במקום להגדיל את מספר חברי הכנסת, מאלצים את הכנסת באופן כפייתי להגדיל את מספר השותפים בשלטון".
ח"כ
יעקב פרי (יש עתיד): "אם מעבירים חוק יסוד כדי לספק ג'ובים למקורבים זו בדיוק ההגדרה של שחיתות".
סלומינסקי סיכם את הדיון: "האם רוצים שדיונים בוועדות יהיו עם האופוזיציה וברגע ההצבעה זה יתהפך? בליכוד יש 30 חברי כנסת מתוכם נשארים 13 ח"כים פנויים מתוכם 4 יושבי ראש ועדות ורק 9 פנויים וצריכים להיות ב-32 מקומות בוועדות. איך אפשר לעשות את זה? יש שתי אפשרויות, או לקצץ בשרים או להגדיל בח"כים והיום בחרו בדרך של להגדיל את הח"כים ועל-ידי כך שעבודת הוועדות תהייה יותר רצינית".
ח"כ
מיקי לוי (יש עתיד) ביקש לפני ההצבעה לדעת אם יש הסכם קואליציוני חדש שלא הונח על שולחן הכנסת, עם
ישראל ביתנו. השר המקשר
יריב לוין (הליכוד) השיב בשלילה ויו"ר ישראל ביתנו
אביגדור ליברמן אמר שגם בעתיד לא יהיה.
גם הצעת החוק להפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר אושרה בקריאה שלישית ברוב של 64 תומכים מול 51 מתנגדים.
