מי שרצה להאמין כי אירן תשנה את מדיניות ההתפשטות שלה במזרח התיכון בעקבות החתימה על הסכם הגרעין לא היה צריך להמתין זמן רב כדי להתבדות.
ב-27 ביולי אירע פיגוע חבלני בכפר סתרה, סמוך למנאמה בירתה של בחריין, שכתוצאה ממנו נהרגו שני אנשי משטרה ועוד חמישה בני אדם נפצעו. את האחריות לפיגוע לקח על עצמו ארגון בלתי ידוע בשם "ההתנגדות האיסלאמית-פלוגות ועדאללה".
מקור ביטחוני בבחריין אמר ב-28 ביולי לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי "מדובר בארגון חדש ובלתי מוכר" אולם שלטונות בחריין תדרכו את עיתונות המפרץ כי מאחורי הפיגוע עומדת אירן.
בעקבות הפרסומים בעיתונות המפרץ האשימה טהרן את בחריין כי "היא יוצרת מתיחות באזור ומפריחה האשמות חסרות בסיס". גורמי הביטחון בבחריין לכדו כמה ממבצעי הפיגוע אך עדיין לא פרסמו את זהותם. אולם, אליס סמעאן, שגרירת בחריין בלונדון, אמרה לעיתון "אל-חיאת" ב-29 ביולי כי שלטונות בחריין לכדו באחרונה כמה סירות שהגיעו מאירן ועליהן כמויות גדולות של נשק, תחמושת ומטעני חבלה שהיו מיועדים לפיגועים בבחריין. היא הוסיפה כי "יש הוכחות ברורות לכך שמשמרות המהפכה האירנים מעורבים בייצור אמצעי המלחמה האלה".
הפיגוע בבחריין גרר גל של גינויים מצד כל מדינות המפרץ ובראשן סעודיה ומצד הליגה הערבית,.כמה מהתגובות הטילו ספק בהצהרות האירניות אחרי החתימה על הסכם הגרעין על "רצונה לשפר את יחסיה עם מדינות ערב". הפיגוע בבחריין אירע בזמן ביקורו של שר החוץ האירני ג'וואד ט'ריף בכווית, קטאר ועירק כדי להפגין, כביכול, את רצונה של אירן לשפר את יחסיה עם מדינות המפרץ.
עיתון "א-שרק אלאווסט" פרסם ב-29 ביולי הודעה של ד"ר אנוואר קרקאש, שר המדינה לענייני חוץ של מאע"מ שבה הוא הביע פליאה על כך "שאירן קראה לפתיחת דף חדש עם מדינות האזור נגד המלחמה בטרור בעוד שהיא מנסה לפגוע בביטחון והיציבות של מדינות באזור ובמיוחד בבחריין באמצעות אימון גורמי טרור ומתן מחסה (למחבלים) נמלטים מפני מערכת המשפט ומנסה להבריח נשק ואמצעי לחימה לתוך בחריין...".
נביל אלערבי, מזכ"ל הליגה הערבית, גינה את האשמותיה של אירן כלפי בחריין וחזר בהודעתו על החלטות הליגה הערבית שדרשו מאירן "לתרגם לשפת המעשה את הודעתה על רצונה לשפר את יחסיה עם מדינות ערב".
הפיגוע בבחריין הינו סימן מדאיג אך לא מפתיע לגבי כוונותיה של אירן לנסות ולעצב מחדש את מפת המזרח התיכון, הוא מוכיח כי אירן איננה ממתינה, למרות החתימה על הסכם הגרעין והצהרותיה המפייסות, ומנסה לחדש את פעילותה כדי לזעזע את היציבות בבחריין.
אירן טוענת מזה כ-200 שנה כי בחריין היא חלק מאירן. בשנת 1957 היא הכירה בה כפרובינציה ה-14 של אירן ורק ב1971 היא הסכימה לוותר על תביעתה ולהכיר בעצמאותה של בחריין, אולם לאחר המהפכה האיסלאמית החומיינסטית באירן שוב התחדשה הדרישה לספח את בחריין לאירן.
בממלכת בחריין יש רוב שיעי גדול של כ-80 אחוזים מהאוכלוסייה, המקיים קשרים הדוקים עם אירן והנשלט על-ידי אליטה סונית, המלך הוא חמד אבן עיסא אלח'ליפה, אירן מנסה בשנים האחרונות להתסיס את השיעים בבחריין נגד השלטון, דפוס הפעולה הזה הינו אופייני לאירן בדיוק כפי שהיא תומכת בפעילות המורדים החות'ים, שהינם שיעים, נגד השלטון המרכזי בתימן.
ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי אירן תמשיך במאמציה לערער את השלטון בבחריין כפי שהיא ממשיכה בפעילותה החתרנית בתימן. מאז החתימה על הסכם הגרעין אין שום סימן כי בכוונתה של אירן למתן את שאיפות ההתפשטות שלה, הפיגוע בבחריין הוא סימן רע לבאות.