בבנק ישראל ממליצים על הקמת ועדת כרטיסי חיוב, אשר תסדיר ותגדיר את דרך הביצוע של העסקות בכרטיסי חיוב באופן שיאפשר את הגברת התחרות והיעילות תוך שמירה על היציבות והבטיחות בתחום. כך עולה (יום ב', 3.8.15) מפרסום דוח ביניים בנושא שרשרת הביצוע של עסקות בכרטיסי חיוב, ובו המלצות חדשות שנועדו לאפשר כניסת שחקנים חדשים ובכך להגביר את התחרות בשוק, לעודד את השימוש של כלל הציבור באמצעי תשלום אלקטרוניים, לייעל את השוק ולחזק את יציבותו. הציבור יכול להעביר את הערותיו לדוח הביניים עד ל-17 באוגוסט.
בישראל התפתח מודל לפיו חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) מספקת חלק גדול ומגוון בשרשרת ביצוע העסקות בכרטיסי חיוב, ובכלל זה מספקת את תשתית המתג. בבנק ישראל ממליצים על הרחבת הפעילות וההשתתפות במועצה הלאומית לתשלומים לבעלי עניין רלוונטיים נוספים, בהתאם למודל של הבנק העולמי. המועצה היא גוף מייעץ, המתווה אסטרטגיה תוך שיתוף של בעלי העניין ושקיפות מיטביים.
הוועדה קוראת להסדרת העקרונות והכללים לפיתוח הפרוטוקול - המפרט טכנולוגי המשמש להעברת עסקה בין הגורמים בשרשרת - ואת אופן השימוש בו. "ועדת כרטיסי החיוב" תסדיר את העקרונות והכללים לפיתוח הפרוטוקול והשימוש בו, ותבטיח שקיפות ונגישות של הפרוטוקול לכל הגורמים הרלוונטיים.
"יישום מודולרי של הפרוטוקול יאפשר לבחור וליישם את שימושי המסוף (הפונקציונליות) בהתאם לצורכי המשתמשים", נכתב בדוח, בו מצוין כי תמיכת מסופים בריבוי אפליקציות ובעסקות ללא מגע, יאפשרו התפתחות של אמצעי תשלום מתקדמים ודרכי ניתוב נוספות.
עוד נכתב בדוח כי אין לחייב ביצוע עסקות דביט על גבי מתג ה-ATM, שכן התרומה של הוספת אפשרות זו מוטלת בספק. מתג ה-ATM הינה התשתית המשמשת לניתוב בקשות לאישור משיכת מזומן מסולק (מפעיל ה-ATM) לבנק אצלו מתנהל חשבון מחזיק הכרטיס. ישנם מקרים בהם המתג מבצע גם סליקה של עסקות החובה והזכות שנוצרו על-ידי המשיכות בכספומט. בדוח מומלץ על הקמת ממשק סליקה מרכזי חדש לעסקות במתג ה-ATM לשם פישוט תהליך הסליקה, צמצום העלויות והקלה על הצטרפות של שחקן חדש למערכת.
