עשור של חילוקי דעות על המעבר לנגב

מעבר בסיסי צה"ל לנגב מאופין בהתנהלות איטית ומרובת חילוקי דעות, תוך שמרכיבים מרכזיים של התוכנית מתקדמים בעצלתיים אם בכלל. כך עולה (יום ד', 5.8.15) מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא. המעבר לנגב, שעליו החליטה הממשלה בשנת 2002, כולל ארבעה חלקים: העברת בסיס חיל-האוויר מלוד לנבטים, שהסתיימה בדצמבר 2009; העברת שבעה בסיסי הדרכה לצומת הנגב; העברת חיל המודיעין; והעברת אגף התקשוב. עלות העברת שלושת הנדבכים האחרונים מסתכמת ב-21 מיליארד שקל. כיום משרתים בדרום עשרות אלפים אנשי צבא, ועל-פי נתוני אגף כוח אדם, יביא המהלך לכך שעשרות אלפים נוספים עתידים להעתיק את שירותם לנגב. כבר בשנת 2010 הצביע מבקר המדינה על כך, כי מאז החלטת הממשלה על תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב משנת 2005, לא סוכמה המסגרת התקציבית להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. זאת, בעיקר עקב מחלוקת עקרונית בין משרד האוצר ובין משרד הביטחון על חלוקת נטל המימון למעבר היחידות (19 מיליארד שקל) בין שני המשרדים. המצב לא השתפר מאוחר יותר, קובע שפירא. מאמצע 2013 ועד סוף 2014 הייתה מחלוקת בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר על מקורות התקציב, שהעמידה בספק את מימוש המהלך. בעוד משרד האוצר טוען שהעביר למשרד הביטחון 2.3 מיליארד שקל למטרה זו, טוען משרד הביטחון שקיבל רק 930 מיליון שקל. רק בדצמבר 2014, עשר שנים לאחר ההחלטה העקרונית על המעבר, הכריע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסוגיה וקבע, שחלקו של משרד האוצר בתקציב להעברת היחידות אינו כלול בתקציב הביטחון. בינואר 2015 החליטה הממשלה, כי התוכנית לפינוים של מחנות צה"ל נוספים מאיזורי ביקוש והקמת מחנות בנגב, וכן העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב, יתוקצבו בסעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה, שיהיה נוסף על בסיס התקציב של משרד הביטחון. עם זאת, גם לאחר החלטה זו עלו סוגיות בנוגע לאופן התקצוב והרישום בתקציב המדינה של עלות מעבר היחידות ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות, שטרם באו על פתרונן. לאור כל זאת, שפירא ספקן: "נוכח ההשגות שהעלו גורמים בכירים במשרד האוצר הנוגעות בעיקר לאופן הרישום בתקציב המדינה של הוצאות המעבר ושל ההכנסות ממכירת הקרקעות, הנובעות מהחלטת הממשלה האמורה, לא ניתן לראות בהחלטת הממשלה מינואר 2015 ובחתימה על הסכם ממארס 2015 כפעולות ששמו קץ בהכרח לחסמים ולוויכוחים התקציביים והמימוניים המלווים את מעבר בסיסי צה"ל לנגב שנים רבות".

חשש לאובדן כוח אדם

האתגר המרכזי במעבר לנגב, מדגיש שפירא, הוא הצלחת שילוב המרכיב האנושי - אוכלוסיית משרתי הקבע ובני משפחותיהם - במהלך הלאומי, כדי לשמר את איכות כוח האדם המשרת ביחידות אלה. מערכת הביטחון גיבשה מעטפת של תמיכה, שעלותה מסתכמת ב-3.2 מיליארד שקל, מתוכם 60% למימון המעבר הפיזי (מעטפת משא"ן - משאבי אנוש). אוכלוסיית הקבע העוברת דרומה היא צעירה ברובה (63% מהם בגילאי 30-22), 38% מהם נשואים, 70% מבני/בנות הזוג עובדים, 63% בעלי השכלה אקדמית או טכנולוגית ומסוגלות תעסוקתית גבוהה, ולמעלה מ-60% מהם מתגוררים במרכז הארץ באזור של אשכול חברתי-כלכלי גבוה. למאפיינים אלה השלכה ישירה על הכלים ועל המענה שיש לפתח כדי לשמר את ההון האנושי החיוני לצה"ל ולביטחון המדינה, אומר המבקר. ואולם, משרד הביטחון ומשרד האוצר טרם הגיעו להסכמה בנוגע לאוכלוסיית אנשי הקבע הזכאים להטבות, לסוג ההטבות שיינתנו ולשיעור המימון של מעטפת המשא"ן. העדר הסיכום מוביל לתחושת אי-ודאות בקרב אנשי הקבע בכל הקשור להמשך שירותם בעתיד, וכתוצאה מכך קיים חשש שצה"ל לא יצליח לשמר כוח אדם איכותי, שעזיבתו עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולת המבצעית של צה"ל, וכתוצאה מכך בביטחון המדינה. עם העברת היחידות לנגב, מוסיף שפירא, צפוי גידול של עשרות אלפי משרתים שינועו דרומה (גידול של כ-100%), ונדרש פתרון להסעתם בעיקר מתל אביב לבאר שבע. ישנם פרויקטים תחבורתיים שהשלמתם הכרחית למעבר צה"ל לנגב, אך ביצועם טרם החל, מאחר שטרם סוכמו המקורות התקציביים והאחריות לביצועם.

דרושה התערבות של משרד רה"מ

עוד אומר שפירא, כי על משרד הביטחון, רמ"י והרשויות המקומיות בנגב להירתם למציאת מגוון של פתרונות דיור. כמו-כן, נוכח הודעתו של מנכ"ל רמ"י דאז, כי נחתם מסמך הסכמות להקצאת קרקעות והקמת שכונות מגורים לאנשי קבע במסגרת מעבר צה"ל לנגב, ומאחר שחלק מאנשי הקבע יבחרו לרכוש דירה עם המעבר לשרת בנגב ואחרים בשלב מאוחר יותר, יש לפעול להקצאת קרקעות ביישובים השונים, בהתאם להסכמות שהושגו. שפירא קובע, כי יישום המעבר במועד שתוכנן מחייב ליישם מיידית את החלטות הממשלה בנוגע למקורות התקציביים למימון המעבר. על מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על התקציבים שבמשרד האוצר, בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפעול כדי לפתור את המחלוקות שעדיין נותרו, כדי שניתן יהיה לסכם בהקדם האפשרי את מעטפת המשא"ן על כל רכיביה. ואילו המענה התחבורתי מחייב שכל הגורמים הרלוונטיים יטפלו ללא דיחוי בהיבטים אלה. שפירא מסכם: "המצב, שבו לאורך שנים רבות אין מתקבלות הכרעות בסוגיות מרכזיות בפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב, הינו ליקוי חמור, המעצים את אי-הוודאות בנוגע לעיתוי המעבר ואף בנוגע לעצם ביצועו. נוכח כל האמור, מדגיש מבקר המדינה, כי כדי להבטיח את מעבר היחידות ומימוש מכלול ההזדמנויות הנובעות מכך בהיבט הלאומי, נדרשת מעורבותו של משרד ראש הממשלה בהכרעה בחילוקי הדעות הקיימים כדי להסיר בהקדם את החסמים והמכשולים שעדיין נותרו".