הממשלה אישרה (יום ה', 6.8.15) את תקציב המדינה לשנים 2015-2016 לאחר משא-ומתן מרתוני בין שרים ופקידי משרד האוצר שהתקיים במשרד ראש הממשלה, ונמשך אל תוך הלילה.
רוב לתקציב כבר נרשם בקרב שרי הליכוד, שרבים מהם הלכו הביתה והשאירו קולות "בעד" על פיסות נייר, אך פקידי האוצר נאלצו להמשיך במשא-ומתן עם שרי
ש"ס ו
הבית היהודי, במאמץ לקבל את תמיכתם גם כן.
כאשר ישיבת הממשלה על התקציב החלה בבוקר יום רביעי, בש"ס החרימו אותה במחאה על סירובו של משרד האוצר לחלק הטבות למגזרים העניים ביותר בחברה באמצעות מדיניות מס ערך מוסף אפס - רפורמת הדגל של המפלגה, אך לקראת ערב נראה היה כי ההבדלים נפתרו על-ידי מינוי וועדה. "דרעי ושר האוצר
משה כחלון הסכימו על הנחות במע"מ לתחבורה ציבורית, למים ולחשמל", אמר מקור המקורב לדרעי. "צוותים ממשרדי האוצר והכלכלה יחליטו בתוך 30 ימים כיצד ליישם את ההחלטה."
בצעד נוסף לקראת קבלת תמיכתו של בנט, האוצר הסכים להחזיר מחצית מהקיצוץ בן 240 מיליון השקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה ולהשקיע סכום שווה לבניית מעונות באוניברסיטאות. בנט אמר שהוא לא יצביע בעד התקציב אם הקיצוץ לא יבוטל.
כדי לוודא שהתקציב נותר מאוזן, כחלון היה צריך לקבל כמה החלטות לא פופולריות. הוא העלה את הגירעון לשתי השנים הקרובות, ל-2.9%, לעומת 2.5% שתוכננו, לשנת 2015, ול-2% בשנת 2016. לפי הערכת בנק ישראל, הגירעון הגבוה יותר יוביל לעלייה הראשונה בנטל החוב של ישראל מאז שהמשבר הפיננסי העולמי גבה את מחירו בשנת 2009.
התקציב צמצם גם את שווי ההטבות שחולקו למפלגות במהלך המו"מ הקואליציוני, בערך כולל של 8 מיליארד שקלים. ההבטות להגדיל את קצבאות הילדים, למשל, מותנו, ומנגד הוצגה תוכנית ליצירת חשבון חיסכון לכל בן 18. התקציב כולל קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי כל המשרדים כדי לשמור על ההוצאות, צעד שהעלה את חמתם של השרים הנדרשים כעת להציג תוצאות טובות יותר עם סכומים קטנים יותר.
הקיצוצים הללו כללו הפחתה בתוספות המתוכננות לתקציבי החינוך והתחבורה. עסקות של הרגע האחרון, אשר ביטלו את את הדרישות לפטור מזון בסיסי ממס ערך מוסף בתמורה לסבסוד התחבורה הציבורית וקיצוץ במס הבלו על חשמל ומים - הוסיפו לתקציב מעל מיליארד שקלים.
רפורמות בתחומי המזון והדיור חוק התקציב וחוק ההסדרים כוללים כמה רפורמות שצפויות להפחית את יוקר המחיה, במיוחד בתחום המזון. אלה כוללים רפורמות חקלאיות בענפים כגון ביצים, עופות, מוצרי חלב ובקר ו"חוק הקורנפלקס" המתמקד במזון יבש. כולן אמורות להקטין את מסי יבוא ואת החסמים לתחרות כדי לעזור להפחית מחירים.
כדי להתמודד עם העלות הגבוהה של הדיור אשר מטרידה ישראלים רבים מאז שנת 2007 והביאה למחאת הדיור בקיץ 2011, החוק יישם צעדים כדי לפשט את תהליכי התכנון ובבנייה, ולהאיץ את בניית התשתיות.
החוק כולל כמה רפורמות שנועדו להגביר את התחרות במגזר הפיננסי, על-ידי האצת פיתוח התשתיות למשאבי הגז הטבעי של ישראל, והוא הסדיר את הרפורמות שהציעה ועדת ששינסקי 2 לוויסות המשאבים הטבעיים של המדינה, שאינם גז ונפט.
למרות שהרפורמות ביוקר המחיה הביאו לשבחים מצידו של בנק ישראל, הוא גם הביע את התנגדותו העזה לחוק שיאפשר לחברות ציבוריות להנפיק אג"ח ואשראי בשווי מיליארדי שקלים ללא פיקוח רגולטורי מתאים. "שינוי החוק עלול ליצור סיכונים לצרכנים, לעסקים הקטנים ולמשק בכללותו," נכתב בהצהרת בנק ישראל, שדרש כי התיקון לסעיף 21 לחוק הבנקאות יידחה עד שמערך הרגולציה הראוי יוקם כדי לאפשרו. הבנק הזהיר עוד כי בגלל פגמים מבניים בשוק האשראי, התחרות הנוספת עלולה שלא לסייע לעסקים קטנים ולמשקי הבית, אלא להגדיל את אי-היציבות הפיננסית, מה שיגרום לכלכלה כולה להתדרדר. עוד אמר הבנק, כי מגזר הבריאות זקוק לעוד משאבים כדי לטפל בבעיותיו.
