יממה לאחר שהכריזו עובדי הרכבת הקלה בירושלים על סכסוך עבודה, מורה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לעובדים, לפעול על-פי מתוכנת העבודה החדשה שאושרה על-ידי
משרד התחבורה.
ב-2 באוגוסט 2015, באופן מפתיע וללא הודעה מראש לחברה, לציבור הנוסעים או למישהו אחר, הושבתה לפנות בוקר ולמשך הבוקר כליל פעילות הרכבת הקלה בירושלים. באותו היום, החלה ההנהלה בהנהגת הרכבת בלוח זמנים חדש. לוח זמנים זה, שבו תדירות גבוהה יותר של נסיעות, תואם עם משרד התחבורה.
לנוכח השביתה, הנהלת הרכבת הקלה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים וביקשה כי יינתן צו המורה לעובדי הרכבת ונהגיה לשוב לעבודה מלאה על-פי לוח העבודה החדש. בית הדין האזורי לעבודה, הורה בו-ביום לעובדים לשוב לעבודתם עד למתן החלטה אחרת וקבע דיון מורחב בנושא עוד באותו היום.
בהחלטתה היום, כתבה השופטת
שרה שדיאור כי העובדים "השביתו באופן פראי ובלתי מידתי את הרכבת הקלה, על חשבון רווחתם של תושבי ירושלים, נוסעי הרכבת, עד ל-140,000 איש, מבלי שהיה בסיס עובדתי ולו לכאורה לטענה בדבר פגם בבטיחות הנהגים או בבטיחות הנהיגה".
השופטת קובעת כי מדובר בשירות שחובה לספקו באופן רציף, ושהחלופה לו היא מוניות במחיר שאינו שווה לכל כיס. עוד קיבלה את חששה של המשטרה כי השבתת השירות עשויה להשפיע על שלום הציבור.
שריאור דחתה את טענת העובדים בתקשורת כאילו לא הם שהשביתו את הרכבת אלא ההנהלה וקבעה שחד-משמעית מדובר בשביתה. העובדים הפרו הסכם קיבוצי למרות זכותה של ההנהלה לקבוע את התנהלות העבודה, ונקטו בנשק השביתה מבלי למצות את ההליכים.
בית הדין מעריך כי המניע לשביתה היה הפגנת כוח ומשא-ומתן המתנהל על הסכם קיבוצי חדש. בהחלטה נכתב כי ההסתדרות לא השכילה לרסן את נציגות העובדים ולמנוע את השביתה הבלתי חוקית, בלתי מוגנת ופראית.
מכיוון שמדובר בהסכם קיבוצי, לא ניתן צו להוצאות.
