87 מחיקות ב-55 עמודים - זו הייתה הסיבה להתנגדות המדינה לפרסום פסק הדין בו זוכה יעקב בוזגלו מאשמת אונס. כך מתברר (יום א', 9.8.15) עם פרסומו של פסק הדין, לפי הוראת בית המשפט העליון. מדובר בפחות משתי מחיקות לעמוד, שחלק גדול מהן חוזרות על עצמן.
בוזגלו זוכה לחלוטין לאחר שנקבע, כי המתלוננת נגדו שיקרה והוא אמר אמת כאשר טען שיחסי המין היו בהסכמה. לבקשתה של הפרקליטות, אסר בית המשפט המחוזי בנצרת - השופטים
תאופיק כתילי,
אשר קולה ו
דני צרפתי - לפרסם את פסק הדין. המחוזי התיר לפרסם רק את דבר זיכויו של בוזגלו ולציין את חוסר האמינות של המתלוננת ואת אמינותו-שלו.
בוזגלו ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. שם טענה הפרקליטות, כי מחיקת הפרטים המזהים תצריך עבודה רבה, וגם לאחר מכן ניתן יהיה לזהות את המתלוננת. השופט
אורי שהם קיבל את הערעור והורה לפרסם את פסק הדין בהשמטת הפרטים המזהים. כאמור, הפרסום מעלה שלא היה ממש בטענות הפרקליטות, ובמיוחד שמספר המחיקות היה קטן ביחס לאורך פסק הדין, ודומה למחיקות המתבצעות מדי יום בתיקי משפחה ובתיקי עבירות מין.
חוסר מקצועיות, חוסר אוביקטיביות פסק הדין המלא חושף גם את מחדלי החקירה, שלאחד הייתה שותפה התובעת בתיק, עו"ד אורית קורין - שהיא אשר ביקשה וקיבלה את החיסיון המקורי. השופטים אומרים: "עדותו של החוקר
דודי כהן הותירה בנו תחושה לא נוחה באשר למידת המקצועיות בה נוהלה החקירה במקרה דנן, ובאשר למידת האוביקטיביות של החוקרים. התרשמנו כי גרסתו של הנאשם לא נבדקה כראוי, ומן הצד השני התנהלותה הבעייתית של המתלוננת לא נלקחה בחשבון. הדברים באים לידי ביטוי באי זימונם של עדים מהותיים ובאי שאלת שאלות מתבקשות.
"...צפייה בסרטונים המתעדים את חקירות הנאשם ואת העימות שנערך בינו לבין המתלוננת, מגלים בנקל, כי אכן, כטענתו של הנאשם, החוקר דודי כהן צעק עליו והשפיל אותו. החוקר כהן ביקש במהלך עדותו לפרט בקשר לפעולות חקירה, ולמרבה המבוכה הודה במקרים רבים, כי במבט לאחור ייתכן שצריך היה לבצע פעולות שלא ננקטו.
"בין היתר נשאל החוקר, מדוע, למרות בקשותיו של הנאשם, לא נערכה לו בדיקת פוליגרף. בעניין זה השיבה הפרקליטה כי הדבר נעשה על-פי הנחייתה, מן הסיבה שאין מדובר בראיה קבילה בהליך פלילי. סוד גלוי הוא שרשויות האכיפה עושות שימוש בפוליגרף במקרים רבים, ובמיוחד כשנדרשות הן להכריע באשר לכיווני חקירה במקרים של 'גרסה מול גרסה'. אכן, תוצאות בדיקת הפוליגרף אינן מהוות ראיה קבילה, אולם ייתכן שתוצאות אלה היו מובילות את החוקרים לבצע פעולות מהן נמנעו, ושהיה בהן לתרום להגנת הנאשם, ובהן, בראש ובראשונה, זימונם של עדים רלוונטיים להיחקר בסמוך לאחר הגשת התלונה". את בוזגלו ייצג עו"ד מיקי חובה.
