"מתווה הגז אינו משיג את התוצאה האידיאלית, אך יש בו יתרונות רבים למשק. משום כך, בנק ישראל תומך בעיקרי המתווה ובהתקדמות ליישומו", - כך אמרה (יום ב', 10.8.15) ד"ר
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, בהרצאה שנשאה בפורום מתמחים בבית המשפט העליון בירושלים, העוסקת בהיבטים מקרו-כלכליים.
פלוג אמרה כי לפני אישורו הסופי של המתווה חשוב שייקבעו בו אבני דרך להתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן וחיבורו למשק הגז הישראלי, ושיוחלט על הצעדים שיינקטו במידה וקצב הפיתוח לא יהיה בהתאם למוסכם. "בפרט חשוב כי אם עיכוב הפיתוח ימנע את היווצרותו של מבנה תחרותי יותר מהנוכחי בשוק הגז יוגדרו מהלכים חלופיים שיקדמו במקרה זה את חיבורם של מאגרי הגז למשק הישראלי באופן המהיר ביותר האפשרי, לצד מנגנון שיגן על הצרכנים בישראל מפני תמחור מונופוליסטי", אמרה פלוג.
פלוג הביעה ביקורת גם על הצעת התקציב לשנים 2015 ו-2016 שאושרה בממשלה, הכוללת יעדי גירעון של 2.9 אחוזי תוצר לכל אחת מהשנים, הגבוהים לדבריה מאלו המתאימים למשק במצבו הנוכחי. "יעדי הגירעון המוצעים אינם תומכים בהמשך הפחתתו של יחס החוב לתוצר", אמרה נגידת בנק ישראל. "השוואה בינלאומית של נטל המס מראה שנטל המס בישראל נמוך מזה של המדינה הממוצעת ב-
OECD, וגם משקל ההוצאה הציבורית בישראל קטן מהממוצע ב-OECD, ומאחר שההוצאות הביטחון שלנו גבוהות בהרבה מאלה של המדיניות המפתחות, וגם הוצאות הריבית על החוב גבוהות יחסית, ההוצאה האזרחית (ללא הוצאות ביטחון וריבית) המתקבלת היא נמוכה מאוד - ישראל היא המדינה במקום הלפני אחרון בהשוואה בינ"ל של ההוצאות האזרחיות. ההוצאות האזרחיות כוללות את השירותים הציבוריים כמו חינוך, בריאות, רווחה וביטחון פנים, וגם את ההוצאות על מנועי הצמיחה ובכללן ההשקעה בתשתיות שמטרתן בין היתר לעודד צמיחה עתידית".