המחוזי מקל בחילוט בשל הלבנת הון

בית המשפט יחלט רכוש של חשוד בהלבנת הון, גם אם המדינה אינה יכולה להוכיח שכל אותו רכוש הושג בעבירה או שנעשה בו שימוש לצורכי ההלבנה. כך קובעת (27.7.15) שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון-נתנאל. שרון-נתנאל אומרת: "כאשר מדובר בעבירה של עשיית פעולות ברכוש על-מנת שלא לדווח, או על-מנת לדווח דיווח לא נכון, די בכך שיהיו בידי המדינה ראיות לכאורה לכך, שבכספים שנתפסו נעשו פעולות כדי להימנע מדיווח או כדי לדווח דיווח לא נכון ואין צורך להוכיח איזה חלק מהכספים הושג בעבירה. אין כל אפשרות לעמוד בדרישת הוכחה שכזו וגם אין הגיון או סבירות בכך, במיוחד כאשר מדובר בעבירות שנעשו לאורך תקופה ארוכה וכאשר מקור חלק מהכספים בעסק חוקי. "הן זו בדיוק המטרה של עירוב כספים לא חוקיים ולא מדווחים בכספיו של עסק חוקי - הרצון להסוות את הפעילות הבלתי חוקית. לפיכך, ברי כי החשבונות 'החוקיים' משמשים לביצוע עבירות המס ועבירות הלבנת ההון ומאפשרים את ביצוען. לפיכך, כל הכספים אשר בחשבונות הבנק של המשיבים, בהם נעשו פעולות, בין בזיוף, בין בהעברות כספים ובין בדרכים אחרות, הם הרכוש בו נעברה העבירה, או הרכוש אשר שימש לביצוע העבירה או הרכוש שאיפשר את ביצועה". שרון-נתנאל קיבלה ברובה את בקשת המדינה לחלט רכוש בשווי של 11.5 מיליון שקל שבידי שלושה נאשמים בביצוע עבירות מס והלבנת הון בהיקף זה. לדבריה, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים ולכן ניתן לחלט את רכושם. הבקשה נדחתה רק לגבי אחד מנכסי המקרקעין, שהועבר לילדיו של הנאשם לפני שנים רבות.