פרקליטות המדינה הסתפקה בקנסות שהיו נמוכים מהסכומים שקיבלו שני נאשמים בשל שורת מעשי מרמה, שהיו עלולים לגרום למדינה נזקים במיליוני שקלים. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי, סירב (13.8.15) לכבד את רכיב הקנסות בהסדר הטיעון שהוגש לו והגדיל אותם בצורה משמעותית.
ישראל פינטו ויהודה קרייטמן, שניהם חרדים, הודו בשורה ארוכה של עבירות מרמה כלפי הביטוח הלאומי וצה"ל. השניים סייעו לאחרים להגיש תביעות כוזבות בטענה לנכות נפשית ולהתחמק משירות צבאי בטענה לליקויים נפשיים. הנזק שעלול היה להיגרם לקופת המדינה ממעשיהם היה כ-3 מיליון שקל. פינטו קיבל תמורת מעשיו 50,000-70,000 שקל, וקרייטמן - 14,200 שקל. פינטו הודה אגב כך גם בגניבת שני ספרים נדירים מבית הספרים הלאומי (אותם החזיר).
על-פי הסדר הטיעון, התבקש דרורי לגזור על פינטו 22 חודשי מאסר וקנס של 50,000 שקל, ועל קרייטמן - ארבעה חודשי מאסר וקנס של 8,000 שקל. דרורי אומר, כי אלמלא ההסדר היה גוזר על השניים מאסרים ממושכים בהרבה, אך רכיב זה של ההסדר הוא סביר ולכן החליט לכבדו.
שונים הם פני הדברים, ממשיך דרורי, בנוגע לקנסות. מדובר בעבירות שמניעיהן הם כלכליים, שקשה לגלותן ושלכאורה לא ניתן לזהות את הקורבן הישיר שלהן. לכן, הענישה עליהן חייבת להיות מרתיעה - וההרתעה לא תושג אם בסופו של יום יישאר חלק מהשלל בידי העבריין, אומר דרורי. הוא גם מזכיר את ההלכה, לפיה דינו של גנב לשלם לפחות כפליים משוויו של הרכוש שנגנב.
הקנס אותו ביקשה המדינה להטיל על פינטו, אומר דרורי, נמוך מהסכום שקיבל ממי שנהנו מעבירותיו. לכן, מתקיים החריג שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיו ניתן לחרוג מהסדר טיעון אם התביעה "לא נתנה משקל ראוי לשיקול רלוונטי מבין השיקולים הנמנים על שיקולי הענישה המקובלים". לאור זאת, החליט דרורי להטיל על פינטו קנס של 100,000 שקל.
בעניינו של קרייטמן אומר דרורי, כי לנוכח מצבו הכלכלי הקשה לא ימצה איתו את הדין, אך אין להסתפק בקנס שיהיה נמוך מהסכום שקיבל כתוצאה מן העבירות - 14,200 שקל. לפיכך, הטיל עליו דרורי קנס בסכום זה. והוא מסכם: "הכיצד ניתן להתייחס לעונש ולהרתעה, כאשר אדם מבצע עבירה כלכלית, וחלק מהסכומים שהפיק נשארים בכיסו?!".
את המדינה ייצגה עו"ד דפנה אברמוביץ, את פינטו ייצג עו"ד דוד ברהום, ואת קרייטמן - עו"ד אלי פוקסברומר.
