אפק ג'יני, חברה פרטית לקידוחי נפט ברמת הגולן, ומיוצגת ע"י חברת השדלנות (לובינג) פוליסי, פנתה דרך שדלנית פנימית של החברה, למרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לנסות להשפיע על מחקר של המרכז, ופנתה לוועדה בכנסת בניסיון לדחות דיון שיזמה חברת הכנסת
תמר זנדברג (מרצ) בוועדה. כך מגלה (16.8.15) חברת זנדברג בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בנושא שקיפות בפעילות שדלנים בכנסת. "זה הכל נעשה באמצעות גורם לובי, שכרגע לא מוגדר כגורם לובי", אמרה.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
סתיו שפיר, פנתה בדיון לנציגי השדלנים: "שאלו את עצמכם האם אתם מפתים חברי כנסת? האם אתם מעבירים להם מחקרים? האם הצעתם לעוזרים פרלמנטריים או מנהלים בוועדות תעסוקה עתידית? אני מכירה פרטים על הצעות שניתנו לעוזרים, אני רואה את הלחישות על האוזניים של חברי הכנסת. כולנו רואים את הדברים האלה קורים כל הזמן, כך שאין טעם להכחשות, להיתממות ולהתבכיינות. הפעילו על עצמכם את התנאים המחמירים ביותר של שקיפות כדי למנוע את זה!"
שפיר המשיכה והבהירה כי "איש לא מתנכל ללוביסטים. אנו שומרים על אינטרסים של הציבור. כשבעל מוגבלות שמנסה להגדיל את קצבת הנכות שלו, הוא יכול לכל היותר לשלוח מכתב או להתקשר, אבל לא להפעיל גדודי לוביסטים בתשלום - בטח לא כמו חברת כיל, שיכולה לחלק עשרות מחקרים ולהזמין את חברי הכנסת לסיורים בשטח".
עו"ד דן מרזוק, מהלשכה המשפטית של הכנסת, סקר בתחילת הדיון את פעילות הכנסת בנושא: "ההיבט השקיפותי הראשון בפעילות הכנסת לפי החוק הוא מי השדלנים העובדים בכנסת, באיזו חברה הם עובדים והיכולת להבדיל אותם בכנסת, בעזרת השרוך הייחודי להם. ההיבט השני הוא זיהוי הלקוחות של השדלנים, ובאתר הכנסת מפורסמת תחת כל שדלן את הלקוחות שלו. חובת הדיווח היא על השדלנים, אך בתחילת המושב יזמנו רענון של הרשימה וביקשנו מכל השדלנים פירוט לקוחות עדכני, וזו הרשימה שבאתר הכנסת".
דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ביקש בתחילת דבריו להתייחס לחוק ההסדרים ואמר שאינו "מבטל את הביקורת על אופיו וגודלו של חוק ההסדרים, אשר מהווה פגיעה מסוימת בדמוקרטיה", אך הטיל ספק ביכולת הכנסת להעביר רפורמות צרכניות חשובות, שלא יהיו מחוברות לחוק ההסדרים והתקציב, בפרק זמן קצר. "כאשר חוק מגיע להליך חקיקה רגיל, גם בעזרת דברי טעם ניתן לעכב אותו מספיק, ולא צריך להפיל אותו כדי שלא יעבור", אמר כהן והוסיף כי "אם הכנסת לא רוצה שפקידים ינהלו את הדברים, חובת ההוכחה עליה שהיא יודעת לנהל את עצמה. לא נעים לי, כאזרח שומר חוק לדבר ככה על הכנסת, אבל בגלל המצב שנוצר, אני חושב שהטיפול של הנושא באוצר הוא הרבה יותר טוב".
כהן המשיך והתייחס לפעילות השדלנים במשרד האוצר ואמר: "לדעתי, בתוך מסדרונות משרד האוצר, ההשפעה של הלוביסטים היא לא חזקה. אני לא מכיר השפעה אפקטיבית על פקידי האוצר. אני לא זוכר שבתקופתי, בדרגים המקצועיים במשרד האוצר, חששנו ממישהו שהוא פועל משיקולים לא מקצועיים. לא מדבר על פוליטיקאים שהם תמיד חשודים, גם כשהם בסדר. בסוף, בת הברית הגדולה ביותר שהל השחיתות היא ביורוקרטיה. ברגע שהרגולציה מורכבת וגם משאירה לעצמה המון שיקול דעת, זו הזמנה למשא-ומתן, שזה דבר לא תקין, וזו הזמנה ללוביסטים ואחרים להיכנס לתמונה. רגולטור שחושב שהוא מנהל את העולם, ולא מתערב רק כשצריך, אחראי גם לזה..."
ח"כ
אורי מקלב (
יהדות התורה) העיר לכהן: "אתה אמרת שהרעיון שלכם להביא רפורמות צרכניות בחוק ההסדרים היא כדי שחברי כנסת לא יושפעו, אבל אתם הבאתם בחוק גם חוקים שאין בהם שום לוביסטים ואין שום השפעה צרכנית. יש דברים שאתם כאוצר מעוניינים להימנע מחקיקה בכנסת, אז תרשה לי לחלוק על ההערה שלך, שהייתה לא מקצועית ולא רצינית".
רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, התבקש לספר על הסיבות שהביאו אותו להנחות את אנשי האגף שלא להיפגש עם לוביסטים. בלינקוב אמר כי "גדלתי באגף התקציבים וברוב דרכי לא נתקלתי בנושא הלוביסטים. בהמשך הקריירה, כשעברתי להיות מנכ"ל משרד הפנים, נחשפתי לכל הלחצים בענייני התכנון והבנייה בכל הוועדות המקומיות והמחוזיות. ואז, עברתי לאגף התקציבים, וראיתי שזה הפך לנוהג, ואנשי אגף תקציבים נפגשים עם כל מיני אנשים ש'רוצים להאיר את עיניהם'. הוצאתי הנחיה שאסרה על אנשי אגף תקציבים להיפגש עם לוביסטים, כי גוף מקצועי שצריך לקבל החלטות לא יכול להיות מושפע מגורמים אינטרסנטיים. יגידו לי, אם הוא מקצועי, אז הוא צריך לקבל את מגוון הדעות, וזה נכון. כיום יש נגישות לכלל החומרים וכלל המידע, והשיטה שבה גורמים אינטרסנטיים יגיעו לרפרנט ויציגו לו פוגעת בהחלטה המקצועית. אם חסר לכלכלן חומר מקצועי, אין מניעה שירים טלפון לגוף פרטי ויבקש מהם את המידע שחסר".
היו"ר שפיר פנתה לכהן ושאלה אותו מדוע שלא יפורסמו פרוטוקולים מכל הפגישות בין לוביסטים לאישי ציבור, וכהן השיב כי "אסור לפגוע ביכולת לעבוד. אם כל פגישה תחייב רישום, והקלטה, ותמלול והכנת פרוטוקול לא יהיה אפשר לעבוד".
ד"ר שירלי אברהמי, מהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ציינה בדיון כי לדעתה "הדבר המרכזי הוא לא עצם הניסיון להשפיע, שזה נראה לי הגיוני ואך סביר, אבל צריכה להיות שקיפות, והבעיה היא העדר השוויון ביכולת להשפיע, ובממ"מ אנחנו בעצם לוביסטים של הציבור. אנחנו במסמך מייצגים עמדות, לרבות עמדות הציבור, כולל את אותו ציבור שלא יודע שמסדרונות השלטון זה לא דבר מטאפורי".
צח בורוביץ', כיום יועץ אסטרטגי, ובעבר שדלן אשר עמד במרכז התחקיר של התוכנית "עובדה" על פעילות הלוביסטים, הוזמן לדיון ואמר: "זו הפעם הראשונה שלי בכנסת מאז. זה היה אירוע רע, גרוע ושחצני שאני לקחתי עליו אחריות. האמירות שנאמרו שם היו יהירות מאוד, ולא בהכרח היו קשורות למציאות". בורוביץ' המשיך ואמר "מי שנמצאים פה היום לא מייצגים את ענף הלובינג - הם ענף הלובינג. מיעוט השחקנים הוא כזה שסף הכניסה לקבל ייצוג מול הממשלה והכנסת הוא רף גבוה מאוד. אם היו עשרות משרדי לובינג, אולי הם יכלו לקבל ייצוג בעלות נמוכה יותר. כאשר מחילים כללי שקיפות, הכללים חייבים לחול על הכנסת ועל הממשלה ולא בהכרח על הלוביסטים, כי החוסר בכללים הוא כזה שאם חובת הדיווח חלה על הלוביסט, אז אותו בעל הון ישלח מישהו שלא חלה עליו חובת הדיווח, כמו עו"ד למשל".
שבי גטניו, מייסד העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, טען כי "בעיית הנגישות תיפתר רק אם תוקם סנגוריית לוביסטים ציבורית, ואם יחוקק חוק לוביסטים עמוק עם שקיפות על הפעילות שלהם ועל כמויות הכספים שמושקעים בנושא".
ד"ר תהילה שוורץ-אלטושלר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אבי אבות הטומאה הוא האפשרות בחוק
חופש המידע שלא למסור מידע על דיונים פנימיים. היום צריכים שהדיונים הפנימיים האלה יהיו כמו במבחני צנזורה - רק בוודאות ברורה ומיידית לפגיעה בעבודה הרשות. ואם דיברנו כאן על עבודת הממ"מ - איפה הממ"מ של הממשלה? למחסור בגוף מחקר מסודר נכנסים כל מיני גופים שמציגים חוות דעת לפי אינטרסים".
תמר אברמוביץ, מנכ"ל משרד השדלנות פוליסי: "שקיפות צריכה לחול על כל הגורמים בתחום הזה. הרצון להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות כולל גם יועצי תקשורת, עוזרים לשעבר של הח"כ או השר וכו'. נבחר הציבור הוא זה שיודע לספר אילו ניסיונות להשפיע עליו היו, והוא זה שחייב דין וחשבון לציבור. אני רוצה לעסוק במקצוע הזה עוד 20 שנה קדימה, ואני מבקשת לשכנע באופן לגיטימי במסגרת החוק. ההתנהלות בצורה הגונה היא הדרך שלנו להבטיח שהמקצוע הזה יישאר פה".
בועז רדי, מנכ"ל אימפקט לובינג: "צריכים להחיל את החובה על הח"כים כי רק לכם יש את התמונה המלאה. אם יחולו רק עלינו, אתם פותחים את הדלת לאותם גורמים שכרגע לא מוגדרים כלוביסטים ואז לא עשיתם שום דבר".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "כיום החוק בעניין הלוביסטים חל רק במשכן הכנסת וצריך לתקן אותו כך שיחול על פגישות בכל מקום ודבר שני זו התחולה הפרסונלית - הגדרת הלוביסט".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי בהמשך תטפל הוועדה בנושא הלוביסטים במסגרת חקיקה הן לגבי רוחב ההגדרה, אופן פעילותם והריכוזיות הקיימת בתחום.
