גברים שנפלו קורבן לתקיפה מינית קשה נשאלו בידי חוקרי המשטרה בנוגע לנטיותיהם המיניות - שאלות שהיו בלתי רלוונטיות. כך קובע (20.8.15) בית המשפט העליון.
תימור קלבאן תקף מינית שני גברים באשקלון בשנת 2010, הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ונדון ל-15 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי, מציין בית המשפט העליון, ציין את ההשפלה שחש אחד מהקורבנות בעת חקירתו במשטרה, ואף מתח ביקורת על התנהגות החוקרים - במיוחד על יצחק שוורץ ויוסף שיפורט:
"מדבריו של שוורץ עולה כי, כביכול, מדובר במתלוננים שחששו מהנאשם ומכאן שהם 'רכרוכיים', אינם די 'גבריים' ואינם 'נורמטיביים', ודברים אלה נתנו ביטויים גם בהתנהגות שוורץ כלפי המתלוננים, וממילא יצרו אצלם, בצדק, חוסר רצון לשתף פעולה עם המשטרה בהמשך החקירה".
השופט
אורי שהם מוסיף ומצטט: "בהמשך לכך, גינה בית משפט קמא בחריפות את חוקרי המשטרה אשר תחקרו את המתלוננים לגבי נטייתם המינית. נקבע, בהקשר זה, כי אין כל רלוונטיות לנטייתם המינית של המתלוננים, ככל שהדבר נוגע לשאלה האם הם הותקפו מינית על-ידי אדם זר. יצוין, כי אף בחקירתם הנגדית נשאלו המתלוננים לגבי נטיותיהם המיניות, והם השיבו כי הם אינם הומוסקסואליים".
לחדד את ההנחיות בדחותו של ערעורו של קבלאן על הרשעתו וחומרת עונשו, מתייחס גם שהם להתנהגותם של החוקרים: "בית משפט קמא אף ביקר בחריפות את התנהלותם של חוקרי המשטרה, אשר חקרו את המתלוננים לגבי נטייתם המינית, בקובעו, בצדק רב, כי מדובר בשאלה בלתי רלוונטית, אשר אין לה כל השלכה על מעשיו הפליליים של המערער".
השופט
יצחק עמית מוסיף, כי נראה שעדיין קיים טאבו בנוגע למצב בו גברים נופלים קורבן לעבירות מין, והמתלוננים במקרה זה נדרשו לאומץ רב. הוא מציין: "נראה כי חוקרי המשטרה התקשו להבין הכיצד שני בחורים אינם יכולים להתמודד עם בריון אחד בדמותו של המערער, והדבר התבטא ביחסם אל המתלוננים, כפי שעמד על כך בית משפט קמא.
"במהלך השנים, חל שיפור בטיפול המשטרתי בנפגעות עבירות מין, אם כי עדיין יש הרבה לשפר בתחום זה. המקרה שבפנינו מוכיח כי ככל שהדבר אמור בגברים נפגעי תקיפה מינית, הדעות הקדומות לגבי 'גבריות' עדיין שולטות בכיפה. תהא זו תרומתם של המתלוננים אם בעקבות המקרה דנן, 'יחודדו' ההנחיות והצורך בתבונה וברגישות בסוגיה של עבירות מין כנגד גברים, הן בשורות המשטרה והן בקרב הרופאים העוסקים בטיפול בנפגעי עבירות מין וב'ערכות האונס' לצורך איסוף הראיות המשפטיות".
ואילו השופט
חנן מלצר אומר: "ראוי שרשויות החקירה והאכיפה - במסגרת 'חידוד' ההנחיות, עליהן דיבר חברי, השופט י' עמית, יבהירו גם שנטייה מינית כזו, או אחרת - אין בה כדי להשפיע על שאלת 'ההסכמה החופשית' לקיום יחסי מין. מעבר לכך - יש אף צורך להדריך בדבר הרגישות הנדרשת בחשיפת נטייה מינית (של מי שאינם רוצים בכך) בעת בירור תלונה על פגיעה מינית, במיוחד על-רקע העובדה שמי שבוחרים להסתיר את נטייתם המינית הם, לעיתים, קרבנות לפגיעה וחוששים להתלונן".
את קבלאן ייצג עו"ד יוסף קבלאן, ואת המדינה - עו"ד סיון רוסו.
