בית המשפט העליון דחה (יום ב', 24.8.15) את ערעורו של דוד ואנונו, לשעבר מנהל היחידה הארצית לאכיפה וגבייה ומנהל היחידה הארצית למודיעין ברשות המיסים, על הרשעתו בקבלת שוחד, עבירות מס ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט העליון גם הותיר על-כנו את עונשו של ואנונו - שש שנות מאסר וקנס של 750 אלף שקל. יצוין, כי ואנונו כבר שוחרר לאחר שריצה שני שלישים מעונשו.
השופט
חנן מלצר אומר, כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, שהרשיע את ואנונו, ובפסק דין משלים הותיר את הרשעתו על-כנה, לאחר שהתברר שעד המדינה, האמרגן יוחאי יעיש, הודה ששיקר בחקירתו בעניינים אחרים.
הפרשה המרכזית בכתב האישום נוגעת ליחסיו של ואנונו עם יעיש, שהיה אמרגנו של קובי פרץ. ואנונו הורשע בכך שביקש מיעיש שוחד של 50,000 שקל תמורת הסדרת ענייניו של פרץ ברשות המיסים (פרץ דחה את ההצעה); וקיבל מיעיש בפועל 200,000 שקל, תמורת הטיפול בענייניו שלו; וקיבל מיעיש 100,000 שקל נוספים במסווה של שכר טירחה לנשיא לשכת רואי חשבון לשעבר,
ראובן שיף.
עוד הורשע בעבר בכך שהציע לטפל בענייניה של עו"ד
דליה שחורי - רעייתו של מנכ"ל קדימה לשעבר,
משה שחורי - תמורת הסדרת עבודה במפלגה לחברו רן הדר המנוח, שתיווך בכמה מפרשיות השוחד. בפרשות השוחד מול יעיש תיווך יואל מוגמי, גם הוא פעיל לשעבר בקדימה. התיקים נגד שיף ומשה שחורי נסגרו, ואילו לגבי דליה שחורי קיימת המלצה להעמידה לדין בעבירות מס.
לדברי מלצר, בית המשפט המחוזי התרשם מעדותו של יעיש, על כל הבעייתיות הכרוכה בה, והחליט לתת בה אמון. לעומת זאת, מצא רוזן כי גרסתו של ואנונו בלתי הגיונית, היו בה שינויים תכופים והוא שתק בחקירתו, ולאור זאת דחה אותה. בנוסף לכך, הוצגו לבית המשפט המחוזי ראיות תומכות משמעותיות, ולפיכך - קובע מלצר - הרשעתו של ואנונו מבוססת היטב.
לצד זאת, מלצר אף בוחן שוב בעצמו את מכלול הראיות והגרסאות, ומגיע גם הוא למסקנה שהרשעתו של ואנונו מבוססת היטב, כולל במקרים בהם היא מבוססת על ראיות נסיבתיות וכולל הסתמכותו של רוזן על שיטת הפעולה של ואנונו. הוא מצביע על חוסר ההגיון בגרסאותיו של ואנונו, ולעומת זאת מאמץ את העדויות שנשמעו נגדו. זאת, למרות שמלצר שותף לדעתו של רוזן בנוגע להתנהגותם של כמה מן העדים, ובראשם יעיש, ולצידו קותי ברזילי.
על חומרת העונש אומר מלצר: "מעשיו של המערער חמורים ביותר. המערער מעל בצורה קשה באמון הציבור ופגע בטוהר ההליך המינהלי וביושרתה של הרשות הציבורית, והכל מתוך תאוות בצע. מעשים אלה מחייבים ענישה קשה ומרתיעה, הן על-ידי כליאה והן באמצעות פגיעה במשאביו של נוטל השוחד".
מלצר סבר, בדעת מיעוט, שיש לזכות חלקית את ואנונו מאחד מסעיפי האישום ולקבוע שקיבל מיעיש (דרך יפה הדר) שוחד של 20,000 שקל בלבד, ולא 100,000 שקל כפי שקבע רוזן. לאור זאת, סבר מלצר, יש להפחית את עונשו של ואנונו ל-5.5 שנות מאסר. אולם השופטים
סלים ג'ובראן ואורי שוהם קבעו שאין מקום להתערב גם בחלק זה של פסק הדין, ולפיכך העונש נותר בעינו.
שהם אומר לגבי העונש: "המדובר בעובד בכיר ביותר ברשות המיסים, אשר קיבל שוחד בסכומים נכבדים בארבע פרשיות שוחד שונות. עסקינן במעשים מכוערים, שכרוכים בהם ניצול המעמד והשררה, כמו גם תאוות בצע לשמה, וכאמור אין עסקינן במעידה חד-פעמית, אלא בדפוס פעולה החוזר על עצמו". את ואנונו ייצגו עוה"ד ירון גיגי וסתיו סער, ואת המדינה - עוה"ד שאול כהן ואסתי שלאין.
