אנרגיה "סולארית" היא אנרגיה המאפשרת להפיק חשמל באמצעות פאנלים (לוחות) סולאריים, מאור שמש. אנרגיה זו היא אנרגיה מתחדשת וירוקה, במילים אחרות, היא אינה צורכת דלקים מזהמים בהפקתה (כגון פחם וגז), והעלות הכרוכה בהפקת האנרגיה היא של התקנת הלוחות ותחזוקתם בלבד.
בניגוד לתוכניות הנוגעות למקורות אנרגיה אחרים (כדוגמת מתווה הגז הטבעי), ולמרות האקלים האופטימלי, אין לממשלת ישראל מתווה ארוך טווח להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות ומאנרגיה סולארית, העומדת כיום על פחות משני אחוזים.
מסקר שהוזמן בעבור גרינפיס ישראל עולה כי מרבית הציבור (87%) חושב שממשלת ישראל צריכה לקדם מתווה אנרגיה סולארית במידה רבה מאוד (53%) או במידה רבה (34%). כ-3% ציינו התנגדות למתווה זה, ועוד כ-10% אדישים ("במידה בינונית").
כל אחד יכול לגבי השאלה אם מדינת ישראל צריכה לקדם מתווה להרחבת השימוש באנרגיה סולארית, תשובות המשיבים סווגו למספר קטגוריות.
הסיבות הנפוצות ביותר, שצויינו על-ידי כמחצית מהמשיבים, הן חיסכון בעלויות האנרגיה, ואיכות הסביבה. כשליש מהמשיבים ציינו גם את נושאי העצמאות האנרגטית/גיוון במקורות אנרגיה/ניצול מיטבי של משאבים.
מבין המתנגדים צוינו סיבות כגון סדר עדיפויות שונה (לדוגמה ביטחוני) 3% מהמשיבים, וסיבות נוספות.
במדינת ישראל, כל אחד יכול להציב לוחות סולאריים על גג ביתו ולהפיק חשמל לצריכה ביתית (בדומה ללוחות דוודי שמש המשמשים לחימום). עלות ההשקעה בקניית והתקנת הלוחות, המושטת על האזרח, מחזירה את עצמה בפרק זמן של 8-11 שנים (באמצעות חיסכון בעלויות החשמל) ומייצרת חשמל בעלות שולית למשך לפחות 35 שנה.
כמחצית מהנסקרים (54%) ציינו שיהיו מוכנים להתקין לוחות סולאריים על גג ביתם (במידה רבה מאוד -21%, במידה רבה - 33%), עוד 29% אדישים, וכ-17% מתנגדים (במידה מועטה 11%, כלל לא 6%).
