גם הפעילות האזרחית של החמאס היא טרור

"פעילות של ארגון טרור - גם כאשר היא מקיפה מעשים לגיטימיים לכאורה - נשארת פעילות אסורה, והדברים אמורים גם במימון של אותם מעשים". כך אומרת (יום ה', 3.9.15) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. ברק-ארז עוסקת בהרחבה בגיוס כספים למימון טרור, במסווה של פעילות צדקה ופעילות אזרחית, ואף מדגישה את ההיבטים האזרחיים של פעילות ארגוני הטרור - שגם אותם יש לאסור. הוא אומר: "פעילותם של ארגוני הטרור מבוססת, במידה רבה, על גיוס תומכים באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. מבחינה זו, מתקיים בין המרכיבים השונים בפעילות החמאס יחס של סינרגיה, באופן שהאחד מחזק את חברו. "שנית, במישור המעשי, קשה 'לעקוב אחר הכסף' ולבדוק בכל מקרה ומקרה מה השימוש שנעשה בו. כסף העובר דרך צינורות המימון של ארגון הטרור חזקה עליו שנועד לסייע לפעילותו. והצדקה - מה יהא עליה? התשובה היא פשוטה: הרוצה לעסוק בצדקה - יעשה זאת שלא באמצעות ארגון השולח ידיו גם במעשי טרור אלימים. "אכן, במישור הענישתי, ניתן לתת משקל מסוים להבחנה בין מי שסייע במישרין לפעילות צבאית לבין מי שלא היה מעורב בכך במישרין. אולם, הדברים אמורים רק לצורך יצירת הבחנה בין מעשים חמורים ביותר למעשים שחומרתם פחותה במידת מה, אך הם עדיין חמורים מאוד". בהתייחסה לארגון החמאס, שעניינם של כמה מאנשיו עמד להכרעתה, הוסיפה ברק-ארז: "ההפרדה אשר מבצע ארגון החמאס, בדומה לארגוני טרור נוספים, בין 'זרוע צבאית' לבין 'זרוע אזרחית' נועדה 'להלבין' את הפעילות המכוונת לגיוס כספים ופעילים, הנחוצים לארגון כאוויר לנשימה. ככלל, שומה על בית המשפט להשכיל ולראות מעבר לה. להבחנה זו עשויות להיות משמעויות מסוימות בכל הנוגע לקביעת העונש, אך הכול תלוי בנסיבות העניין". בית המשפט העליון דחה את ערעוריהם של אשרף עאשור, אחמד עליאן, כפאח סרחאן ויעקב אבו-סעב על הרשעתם בפעילות למימון החמאס במזרח ירושלים. הארבעה היו מעורבים בפעילות האזרחית של הארגון, וכאמור ברק-ארז קובעת שגם זו מהווה פעילות טרור. בין היתר נדחו טענותיו של אבו-סעב נגד חקירתו בשב"כ, אף שנקבע שהוא קיבל מעט שעות שינה, לאחר שנקבע שהיה צורך ממשי בביצוע חקירות רצופות ושלא העייפות גרמה לו להודות במעשיו. "פעילות זו", מתאר פסק הדין, "נעשתה במטרה להעלות את קרנו של החמאס בקרב התושבים המוסלמים של ירושלים ולקרבם לדרכו, ובכך לחזק את אחיזתו של הארגון באזור ירושלים רבתי. הפעילות כללה, בין היתר, תמיכה בפעילות חינוכית ותרבותית בשם החמאס, כדוגמת הפעלת קייטנות ומחנות קיץ, תמיכה במוסדות חינוך והעברת שיעורי קוראן והלכה". כמו-כן עסקו השלושה בסיוע למשפחות נזקקות בחגים וביקשו משפחות של "שהידים" ואסירים. ביהמ"ש העליון דחה גם שלושה מתוך ארבעת הערעורים על העונשים: אבו-סעב וסרחאן נדונו לשבע שנות מאסר כל אחד, ועליאן - ל-54 חודשי מאסר. עונשו של עאשור קוצר מ-42 ל-30 חודשי מאסר, בשל חלקו הקטן יותר באותה פעילות. השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הסכימו עם ברק-ארז. את אנשי החמאס ייצגו עוה"ד חיים הדיה, עלאא מסאלחה, אביגדור פלדמן וגבי לסקי, ואת המדינה - עו"ד סיון רוסו.