גבר שהעלה טענה חסרת שחר נגד הסכם הממון עליו חתם עם אשתו דאז, ישלם לה הוצאות גבוהות במיוחד בסך 50,000 שקל.
בני הזוג רכשו דירה בשנת 1999 ורשמו אותה על שם שניהם, אך לאחר שמכרו אותה ורכשו אחרת, נרשמה זו על שם האישה בלבד. בשנת 2005 חתמו השניים על הסכם ממון בו נאמר, כי הדירה השנייה שייכת לאישה בלבד משום שהיא מימנה לבדה את רכישת הדירה הראשונה. עוד נקבע, כי אם השניים ייפרדו, תהיה הדירה בבעלות האישה בלבד.
למרות זאת, לאחר שבני הזוג התגרשו טען הגבר שההסכם נעשה למראית עין בלבד, כדי להבריח את הדירה מפני נושיו. סגן נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב, נפתלי שילה, דחה מכל וכל (30.8.15) טענה זו מכמה נימוקים. הוא אומר, כי הגבר לא הוכיח שהיו לו נושים בעת חתימת ההסכם, וגם אם היו - אין זו ראיה לכך שההסכם היה למראית עין. הוא גם הצהיר, עוד בשנת 2008, כי קיימת הפרדה רכושית מלאה בינו לבין אשתו, וכי הדירה שייכת לאשתו בלבד.
עוד אומר שילה, כי ההליכים שניהלו בני הזוג לאורך השנים מלמדים אף הם, שהיה זה הסכם אמיתי שבא על-רקע סכסוך אמיתי. הגבר לא הוכיח שהיה לו רכוש כלשהו שאותו היה צריך להבריח מנושיו; להפך: הוא אישר שמכר שני עסקים תמורת מיליון שקל. גם העובדה שהסכים לשלם מזונות בסך 7,000 שקל לחודש מוכיחה שמצבו הכלכלי איתן. לבסוף מציין שילה, כי הגבר הודה שהתחזה לאדם אחר וששיקר בהליך פלילי שנוהל נגדו. את הגבר ייצגה עו"ד נורית פיש, ואת האישה - עו"ד איימי בכור-בוני.
