תקופת ההתמחות של עורכי הדין תוארך לשנתיים - הודיעה (יום ג', 8.9.15) שרת המשפטים, אילת שקד.זאת, לצד הידוק הפיקוח על ההתמחות ובחינת האפשרות שהיא תחל כבר בשנת הלימודים הרביעית. היא דיברה בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין.
לדברי שקד, המשפט אינו צריך להיות חזות הכל, גם במדינה דמוקרטית שהתברכה במערכת משפט מפוארת כמו ישראל. בישראל נפתחים 4,500 תיקים אזרחיים בשנה לכל 100,000 תושבים - כפליים מאשר באירופה - בעוד מספר השופטים הוא כשליש בלבד, ואילו מספר עורכי הדין גדול פי ארבעה. "מדינת ישראל חולה במשפטטת. הפתרון המשפטי הפך להיות ברירת המחדל והמערכת אינה עומדת בנטל, למרות עבודתם המסורה של השופטים".
לדעת שקד, יש צורך במתינות בפסיקה המשפטית, ולכן יש להרחיב את מנגוני הגישור כתחליף לשימוש בבתי המשפט. היא הודיעה, שתפעל להרחבת תוכנית המהו"ת בכל בתי המשפט, כך שתהיה חובה לפנות לגישור במסגרת בית המשפט לפני פתיחת ההליך השיפוטי.
"הרשות השופטת צריכה לגלות מתינות ביחסיה עם הרשות המחוקקת והרשות המבצעת", קראה שקד לבית המשפט העליון. "גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט להעניק לרשות המחוקקת לקבוע את סדרי הפעולה", כמו למשל בנושא המסתננים. עוד היא סבורה, כי אין מקום לבחינה משפטית של סבירות המינויים הבכירים בשירות הציבורי, ובחינה זו צריכה להישאר בידי הציבור. היא תומכת בגישתו של הנשיא בדימוס
אשר גרוניס, ולפיה עילת הסבירות גדלה יותר מדי. לצד זאת, אומרת שקד, על הכנסת לגלות מתינות בבואה לעצב הסדרים חוקתיים חדשים.
נאור: את תפקידנו נמלא נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, אמרה בוועידה, שלשופטי בית המשפט העליון אין כל מאבקי כוח, יוקרה ואגו עם הכנסת והממשלה. "אנו מבצעים את תפקידנו כשופטים - לשמור על שלטון החוק וזכויות האדם, ועל זהותה הדמוקרטית של ישראל. אנחנו מכבדים את הכנסת והממשלה, אך את תפקידנו נמלא".
נאור הוסיפה, שהכנסת מחוקקת חוק ובית המשפט מעביר אותו תחת שבט המשפט החוקתי. במידת הצורך, הכנסת מחוקקת אותו מחדש - ואל לה לרשות המחוקקת לשוב ולחוקק אותו בלא שתיפתר הסתירה מול חוקי היסוד, אומרת נאור, שכן בחקיקה כזאת יש פגיעה בחוקי היסוד. נאור קראה ללשכת עורכי הדין להיות שותפה נאמנה של בית המשפט בשמירה על העקרונות שציינה.
וינשטיין: הישגים חסרי תקדים למשטרה היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, אמר שהמשטרה הגיעה בשנים האחרונות להישגים חסרי תקדים במאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית, תוך שיתוף פעולה הדוק שלא היה כמותו עם רשויות אכיפה אחרות. וינשטיין הבטיח שמערכת אכיפת החוק תמשיך לפגוע בארגוני הפשיעה, כולל נגד הצד הכלכלי שלהם. "ככל שהדבר תלוי בי, המחזות של מכוניות פאר השייכות לראשי ארגוני פשיעה לא יישנו במחוזותינו", הוסיף.
"לא מתקבל על דעתי שככל שגוברת התשוקה למנות מפכ"ל מחוץ למשטרה, הולכים ונעלמים הישגיה של המשטרה", אמר וינשטיין. לדבריו, קיימות חקירות סמויות נוספות המצביעות על הצלחותיה של המשטרה. לצד זאת, הדגיש, הוא אינו מקל ראש במחדלי המשטרה המתגלים לעיתים קרובות מדי.
פרקליט המדינה,
שי ניצן, דיבר על השתלחויות ואיומים של עורכי דין נגד פרקליטים הממלאים את תפקידם, במהלך דיונים בבתי המשפט. לדבריו, בתופעה זו חלה הקצנה בתופעה האחרונה, בצורה המיועדת לפגוע ביכולתם של הפרקליטים למלא את תפקידם ללא מורא. בחלק מן המקרים יוצרים הסניגורים בפני לקוחותיהם את הרושם כאילו לפרקליט יש מניע אישי, דבר העלול ליצור איום פיזי על פרקליטים – הזהיר ניצן. לאור זאת, הוחלט להגיש יותר תלונות נגד עורכי דין. הוא גם קרא לשופטים להתערב, להוציא עורכי הדין מהאולם במידת הצורך, ובעיקר – להגיש תלונות משמעתיות נגד עורכי דין כאלו.
נוה: עורך הדין הוא מטרה קלה ראש הלשכה,
אפי נוה, אמר: "עורך הדין הוא המטרה הקלה והפופולרית ביותר. חברי כנסת המבקשים לזכות בכותרות, מגישים הצעות חוק שמטרתן לפגוע בעורכי הדין מבלי להבין את המאטריה. אנחנו נעמוד על המשמר ולא נהיה סלחניים כלפי כל ניסיון שכזה". עוד אמר, כי ללשכה תהיה אמירה חברתית ברורה והיא חייבת להיות קולם של הציבורים החלשים, ולייצג אותם גם בפני השלטונות והמחוקק, וזאת היא תעשה באמצעות יחידת הקשר החדשה שהקימה בכנסת.
נוה הגדיר את הצפת המקצוע כסכנה מיידית וממשית על עולם המשפט, וטען שהיא פוגעת גם בציבור. "הגענו למצב בו מדובר בסכנה ממשית לטיב איכות השירות המשפטי לו זוכה האזרח", הדגיש. בארבע השנים האחרונות בלבד, ציין, נוספו למעלה מ-15,000 עורכי דין, ובחודש הבא יוסמכו 2,000 נוספים. "הגענו למצב בו רבים מעורכי הדין לא מתאימים למקצוע, ומכך נפגע הציבור שמקבל שירות בלתי ראוי". נוה גם קרא לנסח קוד אתי משותף להנהלת בתי המשפט, הפרקליטות והלשכה, לנוכח אירועים שהתרחשו לאחרונה באולמות.