"על דרג מקבלי ההחלטות בישראל, ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בממצאים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חרום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חרום". כך אומר (יום ד', 9.9.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, המפרסם קובץ של חמישה דוחות על היערכות העורף לשעת חרום - צבאית ואזרחית כאחת.
לדברי שפירא, "עדיין קיימים ליקויים רבים ביכולתם של הגופים הרלוונטיים להכין את העורף לאירועי חרום". הממצא המרכזי הוא העדר הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חרום, ואשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחרום. התוצאה היא שלמרות שורה של החלטות ממשלה, האחרונה שבהן מיוני 2014, אין גורם מפקח אחד והטיפול בעורף בחרום מחולק בין קרוב לעשרה גורמים ממשלתיים שונים, ולצידן 300 הרשויות המקומיות.
ליקויים נמצאו גם במוכנות התעשיה לשעת חרום, כאשר לגופים הממשלתיים אין תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חרום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים. הסמכויות המוגבלות שיש לרשויות הייעודיות כלפי מפעלים חיוניים,
המידע החלקי שברשותן והעדר אסדרה מתאימה בנוגע להיערכות לשעת חרום, מביאים לידי פעילות חלקית ולא מתואמת של משרדי הממשלה - דבר העלול לפגוע בהיערכות המשק לשעת חרום. בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש, כי בזמן חרום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם, מתריע שפירא.
עוד העלתה הביקורת ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חרום, בין היתר בהסדרת נהלים לפעולה, בניהול מערך הכבישים, בהעדר מנגנון לריתוק עובדים, במיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות ובהיערכות התעופה האזרחית.
