הסדרה מקיפה של הפיקוח הסביבתי וענישה פלילית עד שלוש שנות מאסר - אלו הם שניים מהעקרונות המרכזיים בתזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, שהפיץ (יום ה', 10.9.15) המשרד להגנת הסביבה, לאחר עבודת מטה שנמשכה מספר שנים ועל בסיס חקיקה המקובלת בעולם.
העקרונות העומדים בבסיס החוק המוצע הם: בחינת ההשפעות של הפעילות על הסביבה כמכלול, מתן העדפה למניעה במקור של היווצרות מזהמים ופסולת והפחתת כמויותיהם והשפעותיהם הסביבתיות השליליות, מניעת סיכונים מחומרים מסוכנים, שימוש יעיל באנרגיה, במים ובחומרי גלם, על-מנת לצמצם את הפגיעה במשאבי הטבע, ויישום הטכניקה המיטבית הזמינה וקביעת ערכי פליטה המבוססים עליה.
החוק קובע את החובה לקבל רישיון שיותנה בעמידה בהוראות החוק ובהנחיות ספציפיות לאותו עוסק, ומתווה את הדרך להענקתו תוך שיתוף פעולה בין רשויות רלוונטיות והצבת דרישות ספציפיות של תכנון ובנייה. הבקשות יפורסמו והציבור יוכל להגיב עליהן, הרישיון יינתן לשבע שנים ונקבעים כללים לעדכונו בהתאם להתפתחויות אצל העוסק.
פרק מרכזי בחוק עוסק בחומרים מסוכנים (בנוגע להשלכותיהם הסביבתיות, ולא בנוגע לטיפול בהם במפעל עצמו). "עיקרו בחובה לפעול על-פי טכניקת הבטיחות המיטבית בהיבטים אלה, למנוע ולנהל את הסיכונים הכרוכים בעיסוק באמצעות מערכת ניהול בטיחות כוללת על-פי הסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, וכן להיערך לאירועי חומרים מסוכנים", נאמר בדברי ההסבר.
התזכיר כולל כאמור גם ענישה פלילית, ובראשה: שלוש שנות מאסר למי שיפעל ללא רישיון ולמי שיעסוק בחומרים מסוכנים מעבר לכמות שהותרה לו. שנתיים מאסר יוטלו על חריגות מהרישיון בתחומי הפליטה והחומרים המסוכנים, על מי שישנה בצורה משמעותית את פעילותו ללא היתר ועל עבירות נוספות. החוק גם קובע עונשי מאסר של 18 חודשים ושישה חודשים על עבירות קלות יותר. לצד זאת, קובע החוק המוצע מדרג של עיצומים כספיים, שיכולים להגיע ל-500,000 שקל לתאגיד ול-250,000 שקל ליחיד, המקבילים לעבירות הפליליות.