שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, אומר (17.9.15), כי "מי שלא נמצא מתאים לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית באיזוק אלקטרוני, ספק אם יימצא מתאים למעצר בפיקוח אלקטרוני, רק בשל שינוי הבסיס הנורמטיבי והשינוי הטרמינולוגי".
זוהי ההחלטה השנייה של בית המשפט העליון בנוגע להשלכותיו של חוק הפיקוח האלקטרוני, וזילברטל מצטרף לגישתה של השופטת
ענת ברון בהחלטה שפרסמה בחודש שעבר. הוא מצטט בהסכמה את דבריה של ברון, לפיהם "'פיקוח אלקטרוני' אינו נוסחת פלא שיש בה כשלעצמה משום מענה למי שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לציבור ולקורבנות העבירה בנסיבות המקרה... מבחינה זו, חוק הפיקוח האלקטרוני לא שינה סדרי בראשית - אף שמסתמן שטענה ממין זה שבה ועולה לפני בתי המשפט מאז כניסתו של החוק לתוקף".
לדברי זילברטל, "העובדה שעתה מדובר על 'מעצר בפיקוח אלקטרוני', בעוד שבעבר התייחסנו ל'שחרור למעצר בית באיזוק אלקטרוני', נושאת עימה משמעויות משפטיות שונות, אך התנאים הפיזיים של החלופה המדוברת נותרו, ככלל, כשהיו". כאמור, זילברטל אומר שעיקר השינוי הוא נורמטיבי וטרמינולוגי, ומסביר:
"השינוי הנורמטיבי מחייב בראש ובראשונה התייחסות שונה לנפקויות שיש לייחס לצורה זו של מעצר, שהן שונות מהנפקויות שהיה נהוג לייחס לשחרור למעצר בית באיזוק אלקטרוני (כגון הנפקות שיש למשך השהות בפיקוח אלקטרוני, שלאחר זמן מסוים מחייבת אישור של בית משפט זה). אולם מהותו בעולם המציאות של המכשיר בו אנו עוסקים, כחלופה 'קלה' יותר ופוגעת פחות לעומת מעצר בבית הכלא, לא השתנתה".
זילברטל קיבל את ערעורה של המדינה בעניינו אדם הנאשם בביצוע עשרות עבירות מין לאורך שנים רבות בילדות - אחייניותיו וחברה של בתו. בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני, אך זילברטל קבע שאין בכך כדי לתת מענה מספק למסוכנותו והורה על מעצרו עד תום ההליכים. את המדינה ייצגה עו"ד עילית מידן, ואת הנאשם - עו"ד מיכאל עירוני.
