נידרש ליישר קו עם המדינות המפותחות ולהצטרף לאמנות המאפשרות חילופי מידע פיננסיים בין מדינות ובכלל זה, בין רשויות המס של המדינות השונות. עם זאת, יש לעשות זאת בזהירות תוך שמירה על פרטיותם וזכויותיהם של אזרחי ישראל. אלו הדברים שאמרו (יום א', 20.9.15) חברי ועדת הכספים במסגרת דיון על הצעת חוק שנועדה לאפשר לרשות המיסים להעביר מידע על אזרחי ישראל שהינם גם תושבי מדינות אחרות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני: "עם תחילת הדיונים בהצעת החוק הזו, אנחנו חברי הכנסת בוועדת הכספים, התחלנו לחשוש מהעיקרון שניתן אור ירוק למסירת פרטים על אזרחי ישראל למדינות זרות. הרעיון שלמשל, ישראל תעביר מידע על אזרח ישראלי לניקרגואה, מעלה בקרבנו חששות רבים ולכן במו"מ מול האוצר ורשות המיסים, שקדם לדיון היום, ניסינו לצמצם את הדבר כמה שניתן. אלא שעלה מכך שהדבר עשוי לפגוע באפשרות שישראל תחתום על האמנה לחילופי מידע, כפי שדורש ארגון ה-
OECD וארגונים כלכליים בינלאומיים אחרים, דבר שיהיה לו השלכות על מידת שיתוף הפעולה של מדינות וארגונים בינלאומיים עם ישראל. על-כן החלטנו להכניס מספר סייגים להצעת החוק".
גפני דרש מאנשי האוצר ורשות המיסים "לחייב בחוק ששומה על מנהל רשות המיסים עצמו או גורם בכיר ברשות המיסים לתת את אישורו על כל בקשה להעברת מידע על אזרח ישראלי. מדובר בדבר הדורש שיקול דעת. וכן ליידע את האזרח שלגביו הוגשה בקשת המידע. מדובר פחות מ-100 מקרים בשנה, חלק דברים פליליים שאין לנו עניין להעביר מידע לאזרח. אך חלק אזרחי - יושב פקיד בארה"ב לגבי אזרח בישראל ושולח מכתב לרשות המיסים, הישראלי חייב לנו 60 אלף דולר ואפילו לא חייב לציין זאת. אמרנו שבמקרה הזה ניידע את הנישום שלא יסתבך. תדע שמבקשים מידע לגביך תיסע לשם או שתסדיר את הדבר מולם". גפני הבהיר, כי "בשום מצב, לא נאפשר לרשות המיסים אוטוסטרדה של העברת מידע לרשויות זרות, מבלי שייעשה שיקול דעת רציני של גורם בכיר ברשות ומבלי יידוע האזרחים, כאשר אין מדובר בעניינים פליליים. ברור שכשמדובר בעניינים פליליים אין לנו עניין ליידע את האזרח על-מנת שלא לפגוע במהלכי חקירה. המטרה שלנו כחברי כנסת, היא לשים מעט בלמים לתהליך שעשוי להיות מסוכן עבור אזרחים ישראלים".
עו"ד שוש שחם מלשכת עורכי הדין: "כמו שיש חובה לשלם מיסים, יש גם הזכות לאזרח שיידעו אותו שמתנהלת נגדו חקירה או בדיקה של רשות מס זרה לגביו. יש הבנה במיסוי הבינלאומי בגלל השקיפות שדורשים. ה- OECD רוצה שכל מדינות העולם יחתמו על האמנה של חילופי מידע פיננסי אך כל מדינות העולם שמות סייג על-מנת לשמור על זכותו של האזרח בכל מדינה. אין כל סיבה שישראל לא תדאג למנוע מפגיעה באזרחיה, למשל מידע מסחרי וכד'. כיום המדינות מבינות שיש צורך, למרות ההסכמות הבינלאומיות, לדאוג לפרטיות ושמירת זכויות אזרחיהן. צריך לעשות הבחנה בין פלילי לאזרחי. בפלילי מסכימים שאין ליידע".
מנהל תחום בינלאומי ברשות המיסים, שרון אהרוני: "כרגע יש רק שתי מדינות - אוסטריה ושווייץ - שאינן מחויבות לכך ומיידעות את אזרחיהן. אתה לא תמיד יודע מתי זה פלילי ומתי זה אזרחי. תהליך היידוע זהו תהליך שעשוי לסכל חקירות. בחילופי מידע אוטומטיים אין חובת יידוע. ברור שאחרי שישראל תחתום על האמנה מספר הבקשות למידע על-אודות אזרחי ישראל יגדל דרמטית ועל-כן לא ייתכן שמנהל רשות המיסים יעבור על כל בקשה". ח"כ
רחל עזריה (כולנו): "אז תחזרו לוועדה ונבדוק כיצד להתמודד ואם יש צורך לשנות את נוסח החוק. אפשר לראות מה קורה כשזה ישתחרר והאמנה תחתם ובעוד שנה נבחן".
ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי): "כיום מספר המקרים שמגיעים לרשות המיסים בישראל נמוך ולכן אין מניעה שמנהל הרשות יעבור עליהם. אם המספר יגדל, אז נצטרך לשקול להוריד את החובה של בדיקת המנהל. בכל-מקרה, בין אם הנושא נבדק על-ידי מנהל רשות המיסים או גורם בכיר אחר ברשות, ברירת המחדל צריכה להיות ליידע את האזרח, למעט אם המדינה המבקשת דורשת שלא ליידע. הדגש שאנו שמים הוא על שמירת פרטיות של אזרחי ישראל. מיידעים אלא אם יש בקשה לא ליידע". חיזק עמדה זו נציג משרד המשפטים, עו"ד ספי זינגר: "עושה היגיון הסטנדרט של ברירת מחדל של יידוע".
גפני סיכם: "אנחנו חרדים מאוד לחופש הפרט. אנחנו רוצים גמישות גם ברשות המיסים. פקיד בכיר זה נדרש, כי כשצריך שיקול דעת לא ניתן לתת לכל אחד. בנוסף, יש לתת זמן סביר לנישום להתנגד להעברת המידע. הוא יכול לטעון שהוא בכלל לא תושב אותה מדינה, שהוא הולך לבית המשפט, שהוא הולך לשלם וכד'. יש לתת לו זמן לכך". בסוף הדיון סוכם, כי יינתנו לאזרח 14 ימי עסקים מהיום של היידוע לגבי בקשת הרשות הזרה לגביו. תחולת החוק, אם יאושר בסופו של דבר, תהיה מ-1 בינואר 2016.
