"תחת גלימת השופט שלך, מישה, שכנה נשמה של יהודי ללא פשרות, ודמוקרט ללא פשרות. פסיקותיך, נתנו ביטוי חד-משמעי לזכותה וחובתה של מדינת ישראל, להגן על עצמה ועל אזרחיה, ובאותה נשימה בטאו את עומק מחויבותה - לחיי אדם וזכויותיו". כך אמר (יום א', 20.9.15) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בהלוויתו של השופט בדימוס
מישאל חשין, מי שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון.
ריבלין, שהיה עמיתו של חשין כעורך דין בירושלים, כינה אותו "ידיד וחבר, רב ומלומד, מורה ואיש אקדמיה מבריק, שופט רגיש וחריף, אמיץ ומקורי. היית המשורר של עולם המשפט הישראלי. לא שגרתי, פנטסטי, סבוך ופשוט גם יחד. עט השיפוט שלך, נבע את אחד הקולות הייחודיים והצבעוניים ביותר בהם זכה עולם המשפט בישראל".
ריבלין התייחס גם לאופיו של חשין ולאסון שפקד אותו כאשר בנו, שניאור, נהרג בתאונת דרכים: "היית איש שכולו סערה. בעל מזג חם ולב רחב. קל לכעוס וקל לרצות. הוויכוחים איתך, היו עזים ונועזים כמותך. אי-אפשר היה לכבות את האש שבערה בך; אבל לבסוף, יגונך ואבלך יכלו לך. כאבך, על מותו של שניאור, בנך אהובך, עטף וכיבה אותך".
נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, אמרה בהספדה: "לי אישית הייתה זכות גדולה להתמחות בפיקוחו של מישה בהיותו ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מאוחר יותר צירף אותי למחלקה זו ועבדתי איתו שנים. אהבתי את מישה בכל ליבי, ואוהב אותו עד כלות ימי. מישה הוליכני בנתיבי משפט ולימדני כי יש לחתור לאמת ולצדק, ולעשות את הישר והטוב". היא סיפרה, כי חשין היה חולה מכדי להשתתף בינואר השנה בטכס השבעתה לנשיאה, ו"בכינו שנינו בטלפון באותו בוקר".