בסוף שנת 2014 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.454 מיליון נפש, גידול של כ-33.5 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2013. כך עולה מסקר - האוכלוסייה המוסלמית בישראל - נתונים לרגל חג הקורבן.
שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה (2.4%). עם זאת, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל. שיעור הגידול של היהודים היה 1.9%, של הדרוזים-1.5% ושל הנוצרים-1.6%.
יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (36.2% במחוז הצפון ו-14.0% במחוז חיפה). עוד 21.6% גרים במחוז ירושלים, והיתר גרים במחוז המרכז (11.1%) ובמחוז הדרום (15.9%). רק 1.1% גרים במחוז תל אביב.
המספר הגדול ביותר של תושבים מוסלמים מתגוררים בעיר ירושלים, כ-303 אלף, שהם 20.9% מכלל המוסלמים בישראל ו-35.7% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים כ-60 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גבוה של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם.
רמת פריון גבוהה האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה; אחוז הילדים בה גבוה ואחוז הקשישים - נמוך. 36.5% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (כ-530 אלף) ורק 3.7% מהם בגיל 65 ומעלה (כ-53 אלף). מבנה גילים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. עם זאת, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית נמצא בירידה בשנים האחרונות.
בשנת 2014 נולדו בישראל כ-35,970 תינוקות לאימהות מוסלמיות. רמת הפריון של הנשים המוסלמיות (3.4) גבוהה מזו של שאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות-3.1, נוצריות-2.3, דרוזיות-2.2 ) וכן מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב.
שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום - 5.5 ילדים לאישה ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות ממחוז הצפון, חיפה והמרכז - 2.8 ילדים לאישה.
6 נפשות בשנת 2013 נישאו בישראל כ-11,300 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-1,900 זוגות מוסלמים. בשנה זו, גיל הנישואים הממוצע של חתנים מוסלמים ושל כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (26.3) היה נמוך ביחס לדתות האחרות).
באוכלוסייה המוסלמית כ-277 אלף משקי בית, שהם כ-12% מכלל משקי הבית בישראל. גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם מוסלמי נאמד ב-4.9 נפשות, גבוה ביחס למשקי בית שבראשם יהודי (3.1) וביחס למשקי בית שבראשם נוצרי (3.0).
מרבית משקי הבית המוסלמיים (כ-94%) הם משקי בית משפחתיים הכוללים לפחות משפחה אחת. יתרת משקי הבית הם משקי בית לא משפחתיים, ורובם (93%) הם משקי בית של אדם שגר לבד.
כ-37% ממשקי הבית שבראשם מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-9% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי/יה.
בישראל כ-278 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות מורכבות מזוג עם ילדים - ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17 (כ-67%); כ-9% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-7% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.9, גבוה לעומת ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.3).
בינוי ותעשיה אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2014 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 44.3% (63.5% בקרב גברים ו-24.9% בקרב נשים). יש לציין כי אחוז השתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות.
אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילים 15 ומעלה היה 8.1%, גבוה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים.
כ-61% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-4 ענפי כלכלה עיקריים: כ-19% בענף הבינוי, כ-16% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-14% בענף החינוך וכ-12% בענף התעשיה.
86% מהמועסקים המוסלמיים עובדים ב-4 משלחי יד עיקריים: כ-34% הנם עובדים מקצועיים בתעשיה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-19% הנם בעלי משלח יד אקדמי, כ-17% הנם עובדי מכירות ועובדי שירותים וכ-17% הנם עובדים בלתי מקצועיים.
ב-215.6 אלף משקי בית של מוסלמים (78.3% מכלל משקי הבית המוסלמיים) היה מועסק אחד לפחות. בכ-15% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 44.5% ממשקי הבית היהודיים, כ-27% ממשקי הבית הנוצריים וכ-20% ממשקי הבית הדרוזיים.
צפיפות הדיור במשקי בית מוסלמים עמדה על 1.42 נפשות לחדר, גבוהה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (0.82, 0.99 ו-1.17, בהתאמה).
שיעור גבוה באוניברסיטת חיפה בשנת 2014 הגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי ל-58% מבין תלמידי כיתות יב בהשוואה ל-62% בחינוך העברי. התלמידים המוסלמים היוו 83% מכלל תלמידי יב בחינוך הערבי, ושיעור הזכאות שלהם הגיע ל-55%, בהשוואה ל-76% בקרב התלמידים הנוצרים ול-74% בקרב הדרוזים.
שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מתוך תלמידי יב המוסלמים הגיע ל-38% בהשוואה ל-65% בקרב התלמידים הנוצרים 52% בקרב הדרוזים.
בשנת תשע"ד (2013/14), 5.0 אלף מוסלמים קיבלו תארים אקדמיים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהשוואה ל-65.9 אלף יהודים. מתוך מקבלי התארים המוסלמים,2.4 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות, 1.2 אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך.
שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו היה 6.7%. שיעורם בקרב מקבלי התארים היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (17.5% - בסוף שנת 2013).
5.8% מכלל מקבלי התארים מהאוניברסיטאות היו מוסלמים ו-4.8% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות, לעומת 16.8% ממקבלי התארים מהמכללות האקדמיות לחינוך.
בקרב כלל מקבלי תואר ראשון, שיעור המוסלמים היה 7.1%, לעומת 6.0% בקרב כלל מקבלי תואר שני ו-1.9% בקרב כלל מקבלי תואר שלישי. בקרב מקבלי תעודה, שיעור המוסלמים היה 12.4%.
בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, שיעור המוסלמים הגבוה ביותר היה באוניברסיטת חיפה (12.4%) והנמוך ביותר במכון ויצמן (2.4%). באוניברסיטת בן-גוריון היה שיעורם 3.7% ובאוניברסיטת אריאל - 3.2%.
הוצאה גבוהה על מזון סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים מסתכמת ב-12,231 שקל לעומת 15,081 שקל במשקי בית יהודיים. מכאן שסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים מהווה 81.1% מזו של משקי בית יהודים.
ההוצאה החודשית הממוצעת למזון (כולל ירקות ופירות) במשקי הבית המוסלמים מסתכמת ב-3,024 שקל לחודש והיא גבוהה יותר מההוצאה למזון במשקי הבית היהודים - 2,363 שקל, וגם מהווה חלק יחסי גבוה יותר בהרכב ההוצאה של משק הבית (24.7% לעומת 15.6%, בהתאמה).
במשקי בית מוסלמיים, אחוז הבעלות על צלחת לווין גבוה מאוד ועומד על 92.7%, ואחוז הבעלות על מינוי לטלוויזיה בכבלים או בלווין עומד על 3.3% בלבד. לעומת זאת, רק ל-16.8% ממשקי הבית היהודים יש צלחת לווין ואילו 61.8% ממשקי הבית האלו מנויים לטלוויזיה בכבלים או בלווין. הבדל משמעותי נוסף הוא המינוי לאינטרנט - ל-30.8% ממשקי הבית המוסלמיים יש מינוי לאינטרנט לעומת 70.6% ממשקי בית יהודיים.
