כשנתיים לאחר שניטלה ממנו השליטה בחברת אמפל, ייאלץ איש העסקים
יוסי מימן להחזיר לחברה כ-25 מיליון דולר - כך החליט בית משפט לענייני חדלות פירעון בניו-יורק. זאת, בגין החזר הלוואה שהעניקה חברת אמפל לחברת מרחב, שבבעלותו המלאה של מימן, לצורך פרויקט להפקת אתנול בקולומביה, מיזם שמעולם לא יצא לפועל. מימן עצמו היה ערב אישית להחזר ההלוואה.
להערכת גורמים המעורים בפרטים, למימן אין כעת מקורות לתשלום הסכום, ולכן הוא צפוי לנסות ולמשוך זמן עד לסיומם של הליכי הבוררות שמנהלת חברת האנרגיה EMG מול ממשלת מצרים בגין הפרת הסכם הגז המצרי-ישראלי. מדובר בהליכים העשויים להפיח חיים במה שנותר מעסקיו של מימן, ובסיכוי של נושי חברותיו לקבלת החזר של חובותיהם.
אמפל ומרחב הן מבעלי מניותיה של חברת EMG. אמפל, המאוגדת בניו-יורק, הייתה בעבר חברה ציבורית בשליטתו של מימן, שנסחרה בנאסד"ק ואף הנפיקה אג"ח בבורסה בתל אביב. על-רקע אי-עמידת החברה בתשלום למחזיקי האג"ח, הורה בית המשפט בניו-יורק ב-2013 על הקפאת הליכים ועל מינוי נאמן לחברה.
אובדן שליטה
לפני 4 שנים עוד היה מימן אחד מאנשי העסקים המשפיעים והבולטים בישראל. הוא החזיק בשני נכסים אסטרטגיים מבחינת יכולת ההשפעה שלו על הנעשה במדינה: הראשון הוא החזקותיו של מימן בערוץ 10; והשני חלקו בחוזה הגז עם מצרים. לא מדובר בחוזה שעומד היום על הפרק במסגרת הדיונים על מתווה הגז הטבעי, אלא בחוזה היבוא של גז מצרי לישראל, ומכירתו לחברת החשמל.
על-רקע ביטול הסכם הגז המצרי-ישראלי ב-2012, נקלעה אמפל לקשיים בהחזר חובותיה, בסך כ-900 מיליון שקל לבעלי האג"ח. המשא-ומתן שהתנהל להסדר חוב עם בעלי האג"ח נחל כישלון, ואמפל נקלעה להקפאת הליכים.
לאחרונה דוללה החזקתו של מימן בערוץ 10 בעקבות כניסת קבוצת
לן בלווטניק לערוץ, והשפעתו של מימן פחתה ממילא על-רקע אי-יכולתו להזרים מזומנים לפעילות הערוץ בשנים האחרונות.
ההלוואה שעומדת במרכז התביעה ניתנה על-ידי אמפל לחברת מרחב עוד ב-2007, בסכום קרן של 20 מיליון דולר. זאת, לצורך הוצאה לפועל של פרויקט להפקת תחליף דלק מסוג אתנול בקולומביה. מימן רכש חלקת קרקע בת עשרות אלפי דונמים בקולומביה, ולשם הוצאת הפרויקט לפועל הוא היה אמור להשיג מימון בגובה של מאות מיליוני דולרים מגורם פיננסי כלשהו, שאמור היה לשמש גם להחזר החוב לאמפל. אלא שהשגת המימון לא הסתייעה עד ליום שבו איבד מימן את השליטה באמפל.
עד לשנת 2012 אישר דירקטוריון אמפל את דחיית מועד החזר ההלוואה ממרחב משנה לשנה. באחת מן ההארכות נדרש מימן להעניק לאמפל ערבות אישית תוך ויתור גורף על טענות הגנה שונות מפני אי-השבת החוב באופן אישי. עם זאת, הדירקטוריון לא התעקש שיימסרו בטוחות כלשהן להחזר ההלוואה. הנאמן שמונה לאמפל, עורך הדין הניו-יורקי אלכס ספיץ, הגיש את התביעה להחזרת ההלוואה נגד מימן ומרחב לבית המשפט בניו-יורק.
מימן טען בבקשת הרשות להתגונן שהגיש לבית המשפט כי יכולתו להשיב את החוב נפגעה באשמת בעלי האג"ח, ש"דרישותיהם הבלתי סבירות" ו"הקמפיין הציבורי המתוזמר" שהובילו ל"השחרת שמו של מימן" - הביאו להכשלת המשא-ומתן שניהל מול גופים שונים לקבלת המימון לפרויקט בקולומביה.
מימן אף שלח הודעת צד ג' לנאמני האג"ח - בתי ההשקעות מיטב ופסגות ומשרדו של עו"ד עופר שפירא - בגין חלקם בהכשלת יכולתו לכאורה לקבל את המימון לפרויקט ולהחזיר את ההלוואה לאמפל.
עוד טענו מימן ומרחב כי האחריות לאי-ההגעה להסדר עם בעלי האג"ח רובצת על כתפי אמפל עצמה, שכן החברה (שמימן עצמו היה בעל השליטה בה וגם כיהן כמנכ"ל שלה) חדלה מלמנוע את ההתנהגות ה"בלתי סבירה" של הנושים.
השופט סטוארט מ. ברנשטיין, שדחה את בקשתם של מימן ומרחב לקבלת רשות להתגונן מפני התביעה, קבע כי "מדובר בטיעון חסר ערך".
לדברי ברנשטיין, "מימן ניהל את אמפל בזמנים הרלוונטיים ואף שלט בחברת מרחב. כלומר, הנתבעים (מימן ומרחב - ג' מ'), טוענים כי יש למחול להם על החוב בשל העובדה שהם עצמם לא עשו דבר כדי לעצור את תביעות בעלי האג"ח. מספיק לקבוע כי צד אינו רשאי לגרום להפרת חוזה, ולטעון כי הפרתו היא עילה לשחרורו מהתחייבויותיו לפי אותו חוזה".
מנפגעי תחריר - כך החלו הצרות של מימן
הרבה מים זרמו בנילוס מאז החורף הקהירי הסוער שהחל בינואר 2011 - ומעט מדי גז (לפחות מבחינתו של יוסי מימן) בצינור הגז המצרי-ישראלי. התמורות הפוליטיות במצרים הפשיטו את מימן מחלק ניכר מנכסיו כך שלא זכה להשתקם בעקבות השינויים הדרמטיים בשוק האנרגיה המצרי והישראלי בשנים האחרונות.
ערב "האביב הערבי" החזיק מימן בשליטה בכ-20% ממניות חברת EMG (כ-12% מתוכם באמצעות חברת אמפל), שנקשרה עם ממשלת מצרים בהסכם ליבוא הגז לישראל ולמכירתו לחברת החשמל. בין שותפיו של מימן בחברת EMG היה איש העסקים המצרי חוסיין סאלם, ממקורביו של נשיא מצרים לשעבר מובראק, שהחזיק כ-28% ממניות EMG.
ההפגנות בכיכר תחריר בתחילת שנת 2011 והדחתו של הנשיא מובראק מתפקידו לוו במחאת הציבור המצרי נגד הסכם הגז המצרי-ישראלי. מתנגדי ההסכם טענו כי הוא מעניק תנאים מיטיבים למקורבי מובראק ולשותפיהם הישראלים, בעלי המניות ב-EMG, על חשבון נכסי הציבור המצרי.
באותה שנה ובשנה שלאחר מכן בוצעו מספר רב של פעולות חבלה בצינור הגז המצרי-הישראלי - 8 פעמים פוצץ הצינור באופן שגרם להשבתת האספקה באופן זמני. בעקבות החבלות החוזרות ונשנות ובצל הלחץ הציבורי הגובר במצרים הודיעה חברת הגז המצרית בתחילת 2012 על ביטול הסכם הגז עם EMG באופן חד-צדדי.
בימים אלה מתנהלים מספר הליכי בוררות בינלאומיים בעקבות ביטול ההסכם, שהצדדים להם הן חברת החשמל הישראלית, EMG וחברת הגז שבבעלות ממשלת מצרים.
תמורות בשוק הגז במצרים הביאו לכך שעד מהרה השוק המצרי לא ייצר מספיק גז כדי לספק את צרכיו שלו. הדבר קרה במקביל להתפתחויות הגדולות במשק הגז הישראלי - פיתוחו של מאגר "תמר" וההבטחה לפיתוח "לוויתן".
גם התמורות הפוליטיות במצרים גרמו להבשלת התנאים לחידוש קשרי הגז בין מצרים לישראל - סילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון ובחירתו של עבד אל-פתח א-סיסי לנשיאות מצרים. עד מהרה דובר על הסכם חדש - שבמסגרתו אמור הגז לזרום בכיוון ההפוך, מישראל למצרים.
לפי חלק מהפרסומים, בשלב מסוים נבדקה אפילו האפשרות של שימוש בצינור הגז של EMG. אולם הכרזתה של ענקית הגז האיטלקית ENI בחודש שעבר על גילויו של מאגר הגז הענק Zohr לחופיה הצפוניים של מצרים טרף את הקלפים, וכעת לא ידוע אם ותחת אילו שינויים יתממש ההסכם הישראלי-מצרי החדש.
ובחזרה למימן - נראה כי עתיד יחסי משקי הגז הישראלי והמצרי כבר לא ישנו רבות עבור מימן, שמצא עצמו מחוץ למגרש המשחקים. עם זאת, הליכי הבוררות שמנהלות חברת EMG בסכומים של מיליארדי דולרים, מול ממשלת מצרים, בגין ביטול הסכמי הגז ב-2012, הם כנראה תקוותו הגדולה של מימן.
לפי ההערכות, הליכים אלו יסתיימו בשנה הקרובה. עד אז צפוי מימן לערער על החלטת בית המשפט בניו-יורק ולקנות לעצמו זמן, עד להשגת מקורות להחזר החוב לחברת אמפל.
