מדענים מקליפורניה גילו את הקשר בין גובהו של אדם ומסת הגוף שלו למספר השותפים שלו לסקס. במחקר, שכלל 60,058 גברים ונשים הטרוסקסואליים, חוקרים מאוניברסיטת צ'פמן גילו כי לגברים ולנשים נמוכים מאוד היו פחות "שותפים למין" לעומת אלו שגובהם היה ממוצע, וכך גם לגברים ולנשים בתת-משקל.
המחקר הראה גם כי לגברים בגובה ממוצע עד גבוה היו שלושה שותפים יותר מאשר לגברים נמוכים עד גובה ממוצע. לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בכך שגובה הוא גורם רלוונטי ב"שוק הדייטים". ההבדל המוגבל יחסית של מספר השותפים למין אצל גברים בכל הגבהים עדיין לא ברור.
מחקרים שנעשו בעבר הראו כי נשים מעדיפות גברים גבוהים יחסית מהן. ייתכן שלרוב הנשים יש סף מינימום לגובה, שממנו הן כבר לא ישקלו את הגבר כשותף פוטנציאלי לחוויה, וגברים מעל גובה זה יהיו בסופו של דבר עם מספר דומה של שותפות.
יותר משקל - יותר שותפים מספר השותפים למין, הממוצע, של אנשים בני 44-30 שהיו פעילים מינית היה 8. 58% מהגברים ו-56% מהנשים דיווחו על יותר מחמישה שותפים, בעוד ש-29% מהגברים ו-56% מהנשים דיווחו על יותר מ-14 שותפים. בסה"כ המחקר הורכב מ-52% גברים ומ-48% נשים.
בעוד שלגברים ולנשים בתת-משקל היו מספר נמוך מהממוצע של שותפים למיטה, גברים עם BMI ממוצע (אינדקס מסת גוף) וגברים עם עודף משקל היו אלו שדיווחו על המספר הגבוה ביותר של שותפות למיטה.
ולמרות שהעובדה שגברים בעודף משקל דיווחו על מספר השותפות הגבוה ביותר, חשוב לציין כי הסיווג הרפואי של עודף משקל לא לוקח בחשבון את הגדרת המשקל בהתאם לתפישות חברתיות.
גברים שנראו במידה מסוימת רחבים יותר, בעלי כוח רב יותר או יותר אתלטיים, דיווחו, באופן כללי, על חוויות מיניות רבות יותר מגברים אחרים.
החוקרים משערים כי ישנם מספר הסברים אפשריים לכך שלנשים בתת-משקל היה מספר נמוך יותר של שותפים למיטה, זאת משום שנשים בתת-משקל בדרך כלל לא מרוצות מהמשקל שלהן וחלקן סובלות מאנורקסיה ולכן פחות מרגישות נוח לחשוף את גופן. בנוסף, תת-משקל נתפש בדרך כלל עם שיעור תמותה גבוה יותר יחסית או כמצב שנגרם ממספר גורמים בריאותיים ולכן ייתכן שלנשים אלו יהיו פחות שותפים לסקס בשל העובדה שהם מתמודדות עם בעיות בריאותיות.
