סולל בונה ואלקטרה תובעות (21.9.15) מעיריית תל אביב 9.3 מיליון שקל, שלטענתן נאלצו לשלם לה כאגרות והיטלי פיתוח כתנאי מוקדם לבניית היכל המשפט בעיר.
לדברי התובעות, התשלום נעשה על-מנת שלא לעכב את מתן היתרי הבנייה ואת הבנייה עצמה, בשים לב לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם ההקמה עם המדינה בגין איחור במסירה. לטענתן, החיובים בהיטלי הסלילה והתיעול נעשו בחוסר סמכות ובניגוד לדין, אך מו"מ בין הצדדים בנושא זה לא עלה יפה.
לטענת סולל בונה ואלקטרה, הן פעלו כקבלן מבצע בעבור המדינה ומכוח התחייבותן החוזית כלפיה, ולפיכך הן אינן "הבעלים בנכס" כאמור בהוראות חוקי העזר תיעול וסלילה, אין להן כל מעמד קנייני בנכס, ולפיכך הן אינן חייבות בתשלום היטלי הפיתוח לעירייה. בנוסף נטען בתביעה, כי תעריפי היטלי הפיתוח על פיהם חויבו סולל בונה ואלקטרה, נקבעו שלא כדין ועל סמך תחשיבים פגומים ופסולים, ובין היתר הם כללו שטחים שבבעלות העירייה.
לדברי התובעות, סיבה נוספת לכך שהן אינן צריכות לשאת בתשלום היטלי הפיתוח, היא העובדה כי המדינה משתתפת בעלויות פיתוח התשתיות השונות בתל אביב. בפועל, המדינה היא שחויבה בהיטלי הפיתוח אף שאלה שולמו על-ידי התובעות, וכבר נשאה ביותר מחלקה היחסי בעלויות התשתיות השונות בתחומה של עיריית תל אביב.
עוד נטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל רוזן ושמואל שטטר, כי סכומי ההיטלים והאגרות בהן מחייבת העירייה, גבוהים בהרבה מן העלויות בהן נשאה לצורך התקנת התשתיות העירוניות נשוא היטלים ואגרות אלו, ולפיכך מדובר בגבייה של מס אשר העירייה אינה מוסמכת לגבותו. טרם הוגש כתב הגנה.