חברת חאלד מחשבים תובעת 600,000 שקל מ
חברת דן אנד ברדסטריט בטענה ללשון הרע. החברה עוסקת בהספקת ציוד מחשב וסלולרי לרבות ביצוע עבודות מחשב.
בתביעה, שהוגשה (8.10.15) לבית משפט השלום בתל אביב, נאמר, כי בחודש יולי נמשך מחשבונה של התובעת צ'ק בסך 5,000 שקל, וכי במועד הפירעון ביקש הנפרע לקבל את סכומו במזומן במקום הצ'ק וכך נעשה. הנפרע הבטיח להחזיר את הצ'ק לידי התובעת, ואולם הוא הועבר לחברת נכיונות צ'קים, זו סירבה להחזיר לנפרע את הצ'ק, ועל כן ביקש הנפרע מהתובעת לבטל את הצ'ק וכך נעשה.
לדברי התובעת, כעבור מספר ימים החל מנהלה לקבל הודעות ממנהלי החברות המשמשות כספקיות שלה, לפיהן נודע להן שקיימת התראה על כך שצ'קים שלה חוזרים מסיבת "אין כיסוי מספיק". מקור הפניות היה בהודעה של דן אנד ברדסטריט שהתייחסה לאותו צ'ק, כאילו הוחזר בשל העדר כיסוי. לטענת התובעת, בירור קצר עימה היה מעמיד את דן אנד ברדסטריט על טעותה ומונע את הפרסום השגוי.
בתביעה נאמר, כי מנהלה של התובעת פנה לנתבעת והבהיר לה, כי הפרסום מוטעה ואף שלח לה אישור מהבנק הנמשך לפיו הצ'ק חולל בשל הודעת ביטול שניתנה על-ידי התובעת. אולם הדבר לא הועיל, והנתבעת המשיכה בפרסם ההתראה המטעה, ועל כן היא מנועה מלטעון להגנתה שפעלה
בתום לב.
לדברי התובעת, ספקיה העיקריים הודיעו לה, כי חברות ביטוח האשראי הודיעו שאינן מוכנות להמשיך ולבטח את האשראי הניתן לה בהיקפים של מיליוני שקלים. ספקים נוספים הגבילו את מסגרת האובליגו שיש לתובעת ולמעשה הקפיאו אותה לגמרי.
לטענת התובעת, באמצעות עו"ד דוד מזור, בשל מחדלי הנתבעת היא הפסיקה את פעילותה למשך ימים אחדים, במהלכם טיפלה בפניות שהגיעו אליה. חברות ביטוח האשראי הורידו את דירוג האשראי של התובעת לאפס, וכי חברת BDI הלכה בעקבת הנתבעת ופרסמה אזהרה לציבור על חזרת הצ'ק של התובעת.
לדברי התובעת, הנתבעת התנתה את הפסקת הפרסום בקבלת הדוח השנתי המבוקר שלה, דרישה המנוגדת לדין ואינה נתמכת בשום סמכות. רק לאחר תקופה ארוכה ביטלה הנתבעת באופן חלקי את הפרסום, הגורם עד היום לכך שספקים שונים של התובעת אינם מחדשים את פעילותם העסקית עימה. טרם הוגש כתב הגנה.
