אחרי שנים של מחלוקת, הושג הסכם בין המדינה לקרן קיימת לישראל. ההסכם יובא לאישור הממשלה בראשית השבוע הבא (יום א', 11.10.15). עיקרו של ההסכם הוא התחייבות של קק"ל להעביר כספים בהיקף גדול למדינה, שמצידה התחייבה לא לחוקק חוק בעניין זה.
ההסכם, שתוקפו שש שנים, הושג במו"מ בין השר לאיכות הסביבה
אבי גבאי לבין ראשי קק"ל אפרים שטנצלר ו
אלי אלאלוף. הוא קובע כי קק"ל תעביר למדינה בשנת 2016 כ-1.19 מיליארד שקל. הסכום מחולק לשנים: 1 מיליארד שקל לפרויקטים לאומיים, ו-190 מיליון שקל לפרויקטים סביבתיים.
בחמש השנים הבאות, 2017 עד 2021, תעביר קק"ל סכומים נוספים, שגובהם לא נקבע עתה. גובה הסכומים קבע על-פי נוסחה מסוימת, ככל הנראה בשים לב להכנסות קק"ל ממכירת מגרשיה על-ידי רשות מקרקעי ישראל. סכום זה יהיה מיועד רק לפרויקטים לאומיים, ולא סביבתיים.
רשימת הפרויקטים – בהסכמה יעדי הכסף יקבעו על-ידי ועדה בהרכב שר האוצר
משה כחלון, השר לאיכות הסביבה גבאי ויו"ר קק"ל אפרים שטנצלר. ראש הממשלה ושר האוצר הטילו על גבאי לנהל את המו"מ בשם הממשלה.
רשימת הפרויקטים הלאומיים תהיה "בהסכמה", כלומר הממשלה לא תוכל לנצל את הרוב שיש לה בוועדה. יש להניח שהרכב הוועדה אינו אישי, וגם אם יהיו שרים או יו"ר אחרים (שטנצלר עומד לבחירה בקרוב) – הוועדה תמשיך לפעול, בהרכב חדש.
קק"ל תקפיא פעילות עצמאית האמנה בין הצדדים, שלפיה מנהלת המדינה את קרקעות קק"ל, תוארך בשנתיים, למפרע מ-20 ביולי, שבו פגה. המשמעות היא, שקק"ל תקפיא את כל הפעולות שעשתה בחודשים האחרונים לקראת שיווק עצמאי של מגרשיה.
המדינה מצהירה, שלא תחוקק חוק היכול לפגוע או להשפיע על קק"ל. בעבר הודיעה המדינה, שהיא עשויה לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שקק"ל תחויב לשלם מס מלא על רווחיה ממכירת מגרשים. נקבעו גם הסדרים לבדיקת טענת קק"ל, שהמדינה חייבה לה סכומים גדולים – מאות מיליוני שקלים או אף יותר – על חשבון העבר. מדובר בין היתר בטענת קק"ל, שרשות מקרקעי ישראל לא העבירה לה תמורת מכירה של מגרשים. אם יימצא שיש חוב - הוא ייפרע.
קק"ל תשלם למדינה גם אם האמנה תפוג קק"ל מעמידה את קרקעותיה לרשות המדינה לשנתיים נוספות בלבד. מצד שני היא מתחייבת להעביר כספים למדינה במשך 6 שנים. לכן, גם אם האמנה תפוג ביולי 2017, תמשיך קק"ל להעביר למדינה, עד סוף 2021, את רוב תמורת המכירה של קרקעותיה. זאת, גם אם תשווק את הקרקעות ה באופן עצמאי.
ההסכם כדאי לשני הצדדים ההסכם כדאי לשני הצדדים: המדינה תקבל כספים, הרבה יותר מהסכום של 650 מיליון שקל לשנה, שדרשה הממשלה הקודמת. ההבטחה היא כאמור לשש שנים. קק"ל יכולה לכאורה לנשום לרווחה, כי בוטלה האפשרות לחוקק חוק שיחייב אותה לשלם מיסים מלאים על רווחיה. מצד שני, יהיה עליה להעביר למדינהב את רוב התמורה ממכירת הקרקעות.
ראשי קק"ל אמרו בעבר, שממילא הם מעבירים מאות מיליוני שקלים בשנה לפרויקטים לאומיים, והם מוכנים להמשיך בכך. הייתה מחלוקת עקרונית, מי יחליט לאן עובר הכסף – הממשלה או קק"ל. עתה סוכם, שהרשימה תהיה בהסכמה הדדית.
