ארגון הפרקליטים ביקש מהשופט בדימוס
אליעזר גולדברג להפסיק את פעילות נציבות הביקורת על הפרקליטות, ולא רק להימנע מביקורות פרטניות ולחסום תלונות שווא. כך מגלה פרוטוקול הופעת נציגי הארגון בפני גולדברג ביולי השנה, המתפרסם כאן לראשונה.
עו"ד
צבי אגמון, שייצג את הארגון, פתח באומרו: "אנסה לשכנע שקיומה של נציבות הביקורת עלולה ליצור - וכבר כעת יוצרת - פגיעה קשה בתפקוד הפרקליטים והפרקליטות. ביקורת זה דבר חשוב, אך היא אינה חזות הכל, בשים לב לנסיבות שאפרט, אני בדעה, וכך אני מבקש לשכנע, שהמשך פעילות הנבת"מ, בטח בדרך הנוכחית, לא תוסיף מאום על גופי ביקורת הקיימים בלאו הכי היום, על הפרקליטות וחבריה. לדעתי המחיר שנשלם בקיומו של עוד גוף ביקורת ייעודי על פרקליטות, יהיה גבוה מדי, והדבר לא שווה את התועלת".
לטענת אגמון, סניגורים עושים שימוש בקיומה של הנציבות כדי להלך אימים על פרקליטים "בדרך של איום, הפחדה, שלח לחמך על פני המים, תביעות סרק שאולי נדחות אבל מישהו יודע שיש עליו שוט... הכלי הזה הופך בנסיבות של עבודת הפרקליטים לפוטנציאל גדול לניגוח על-ידי אנשים שעובדים נגדם - באי-כוח, סניגורים, אנשים מהעולם האזרחי".
גולדברג שאל האם העובדה שרק תלונה אחת שבדקה הנציבות נמצאה מוצדקת, אינה שומטת את הקרקע מתחת לטיעון בדבר תלונות סרק. אגמון השיב, שלא מספר התלונות המוצדקות הוא החשוב אלא מספר התלונות המוגשות לנציבות. עוד טען, כי עצם העובדה שקיים גוף המטפל ספציפית בפרקליטות - בניגוד לגורמי ממשל אחרים - פוגעת באמון הציבור בה. גולדברג שאל במישרין האם לדעת הפרקליטים יש לבטל את הנציבות, ואגמון השיב: "צריך לבטל, כן". הוא דחה את השערתו של גולדברג, לפיה ביטול כעת הוא שיפגע באמון הציבור במערכת.
"התחושה שאנחנו לא יכולים לטעות" גולדברג תהה אם ארגון הפרקליטים קיים בכנסת לובינג. יו"ר הארגון, לימור פלד, השיבה שלעובדי מדינה אסור לקיים לובינג, אבל הארגון פנה לחברי כנסת על-פי חוות דעת משפטית שקיבל. פלד הרחיבה את הדיבור על הסכנות לפרקליטות הטמונות לדעתה בפעילות הנציבות, וגולדברג העיר שלדעתו הארגון לא מיצה את כל אפשרויות ההידברות בטרם החל בעיצומים נגד הנציבות. הוא גם מתח ביקורת על סירובם של הפרקליטים, בשלב מסוים, לבוא לפגישה במשרדי הנציבות, ואמר ש"הרבה אנרגיה הושקעה בדברים טפלים שבטפלים". פלד הגיבה: "משני הצדדים".
פלד המשיכה ואמרה, כי הדרך הנכונה לקיים בקרה על עבודת הפרקליטים - כדי לשמור את כוחם כחלק מהמערכת - היא בתוך הפרקליטות עצמה, בידי הממונים עליהם, שגם רואים את התמונה הכוללת ולא מקרה בודד כמו הנציבות. "התחושה שאנו לא יכולים לעשות טעויות אנוש ו
בתום לב", טענה. גולדברג הקשה, האם הציבור יכול לסמוך על בירור פנימי שכזה, ופלד השיבה: "אם נאמר שהציבור לא מאמין שפרקליט מחוז או פרקליט המדינה או היועץ יכולים לבחון באופן מלא תלונה כי הם לא מקצועיים, אז יש בעיה קשה".
פלד חזרה על טענת הפרקליטים, לפיה הם עובדי המדינה הנתונים לביקורת הרבה ביותר. "גוף ביקורת יעשה מטבע הדברים, בוודאי גוף שיש לו דובר משל עצמו, בדיוק את ההפך ולא יספר כמה אנו עובדים קשה, אלא יספר על כשלים וטעויות. זה משהו שיכרסם באמון הציבור שבכל יום שיפתח את העיתון יקרא על טעות שנעשתה ולא משנה אם זו טעות קטנה או בתום לב וכזו שנעשית מדי יום ביומו בכל גוף אחר", הוסיפה. לדבריה, בעוד הגופים האחרים מבצעים ביקורת, הנציבות תבצע הליך מעין-שיפוטי.
"חייבים להיבחן כמערכת" לדברי פלד, "מדהים לראות שהתוצאות מהקמת הגוף והשימוש הפסול שנעשה בו לא הצטברו במשך שנים אלא נגלו לעין כבר במשך כמה חודשים ספורים. זה לא לקח שלוש-ארבע שנים, כבר תוך מספר חודשים גילינו כל כך הרבה איומים". היא המשיכה: "הרצון לעשות פרסונאליזציה, לפרק את המערכת לגורמים, מהווה דבר מאוד מסוכן לנו כפרקליטים. בהקשר זה אנו צריכים את ההגנה שלך, כבודו. אם נבוא כבודדים לארגוני הפשיעה או עבריינים או טייקונים, נהיה בבעיה. נהיה חלשים יותר. אנו חייבים לבוא כמערכת ולהיבחן כמערכת ולא כבודדים".
פלד הוסיפה: "התוצאה המעשית שנוצרה בענייננו היא קשה ולא ניתן להותירה. בחינת התנהגות על-ידי גורם שלא מתאים, שמתקבלת לגבי כל צעד ושעל ומכל גורם שהוא בבדיקה שאיננה שקופה ולא ברור איך מתנהלת ובסופה הכרעה משפטית. זה בעצם הליך מעין-שיפוטי אבל בלי כללים של הליך מעין-שיפוטי. לכן יש קושי גדול; בירור תלונה על-ידי
מבקר המדינה ומבקרי פנים או מנהלים לא לווה בהליך שיפוטי".
פלד הזהירה: "החלשת הפרקליטות והפיכתה לגוף הססני וביורוקרטי תביא במישרין לפגיעה באמון הציבור בה. כי אם הפרקליטים צריכים לחשוש לשאלות שישאלו, לאופן ניסוח המסמך ולכל מילה שתצא מפיהם, בטעות או מתוך להט הטיעון, נקבל פרקליטים חששנים, הססנים, פרקליטים שילכו רק על בטוח, יבקשו אישור לכל דבר. חוץ מסרבול והכבדה, זה יוביל להרתעת יתר ולשיתוק".
