המחוזי: גוף מיסיונרי לא ישכור חדר בבי"ס

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שינמן, אישר (6.10.15) את החלטתה של עיריית נתניה שלא להשכיר חדר בבית ספר בעיר לפעילות של אגודת עדי יהוו"ה בשל החשש שמדובר בפעילות מיסיונרית. לדעת שינמן, יש למנוע בכלל פעילות הטפה בבתי ספר בשעות בהן עשויים להימצא בהם ילדים. עמותת המצפה לישראל חתמה בנובמבר 2008 על הסכם לשכירת חדר בבית הספר רזיאל בנתניה לפעילות בשעות אחרי הצהריים והערב. אולם כאשר התברר לעמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה ולעירייה שמדובר בעדי יהוו"ה, הן ביטלו את ההסכם. בית משפט השלום בראשון לציון דחה את תביעתה של המצפה לישראל ושינמן דחה את ערעורה. לדברי שינמן, די בכך שלא התקיים התנאי המתלה בדבר קבלת אישור הנהלת בית הספר, כדי לקבוע שהעמותה לחינוך והעירייה לא הפרו את החוזה. הוא מאמץ את ממצאי בית משפט השלום, לפיהם המצפה לישראל הטעתה את בית הספר כאשר הסתירה ממנו את זהותו של מי שעתיד להשתמש בכיתה, שכן למשכיר חשוב לדעת מי משתמש בנכס שלו - ובפרט כאשר מדובר בפעילות דתית מעוררת מחלוקת. שינמן מוסיף: "לדעתי קיימת בעייתיות כללית בהשכרת נכסים על בסיס קבוע בשטח בתי הספר, בפרט בשעות בהן ילדי בית הספר נמצאים בו, לכל פעילות שיש בה חשש להטפה, ללא קשר לשאלה לאיזה זרם דתי משתייך השוכר (אורתודוכסי - על מגוון זרמיו וחצרותיו, רפורמי, קונסרבטיבי, נוצרי, מוסלמי, דרוזי, צ'רקסי, או זרמים ייחודיים - כדוגמת המערערת וכו'). לטעמי, יש להימנע מכך ככל האפשר, וכשעסקנן בחשש להשפעה על ילדים, נכון הכלל לפיו 'במקרה של ספק, אין ספק'. כל גוף המבקש לקיים פעילות דתית קבועה, יוכל למצוא בנקל נכסים, שאינם בתחום בית הספר ונכסים כאלו לא חסרים, ותמיד יימצאו. "שטח בית הספר אינו דומה לאולם כנסים עירוני רגיל או לכל נכס אחר - שעה שילדים נמצאים בו. בשטח בית הספר לומדים ושוהים כאמור, ילדים רכים מכיתה א' (ולפעמים גם מגני ילדים) ומן המפורסמות, שבשנים האחרונות הפעילות בבתי הספר התארכה, ובשטח בתי הספר מתקיימת פעילות ערה מאוד של ילדים, גם בשעות הצהריים (צהרונים) וגם בשעות אחה"צ, לפנות ערב, ובערב (חוגי ספורט באולמות, חוגי ריקוד, דרמה וכד'), עת מתקיימים חוגי ילדים רבים במסגרת פעילויות שונות, כמו מתנ"סים או אגודות ספורט עירוניות, להקות מחול עירוניות, תיאטרון עירוני וכד'. "העובדות האמורות, והרגישויות האמורות, ידועות לכל 'בר בי רב', וברור שבמקרה שלפני הן צריכות להילקח בחשבון, כאשר לא נשללה הטענה של המשיבות, כי בשעות בהן הייתה המערערת אמורה לפעול בשטח בית הספר, התקיימה או עשויה הייתה להיות, פעילות של ילדים". הוא מדגיש, כי אין להשוות בין פעילות כזאת לבין העמדת אולם בבית הספר לצורכי תפילה, כאשר הילדים מגיעים אליו יחד עם הוריהם. שינמן מותח ביקורת על משרד עו"ד אליעד שרגא שייצג את המצפה לישראל, ואשר טען שפסק הדין בשלום מעודד את חוסר הסבלנות כלפי עדי יהוו"ה: "מוצא אני לנכון, ואף מחויב אני לומר, כי האשמות אלה קשות, מיותרות, אינן נכונות, וטוב שלא היו נכתבות". את העמותה לחינוך והעירייה ייצגה עו"ד רינת טוב-כהן.