הוועדה למעמד האישה דנה (יום ב', 12.10.15) בנושא רצח נשים ע"י בני זוגן, בשל שורת מקרי רצח נשים שהתרחשו בעת האחרונה.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) שבה והדגישה לכל אורך הדיון כי "כבר הוכח מחקרית כי כאשר יש אלימות בחברה ובסביבה, היא מתבטאת גם בעלייה באלימות בבית ובמשפחה, ועל כן יש חשש להתגברות נוספות במעשי הרצח של נשים על-ידי בני זוגן".
סנ"צ מאיר ברקוביץ', ראש מדור נפגעי עבירה באגף החקירות של משטרת ישראל, ציין כי עד כה נרצחו השנה שבע נשים ע"י בני זוגן, כאשר בתקופה המקבילה שנה שעברה המספר עמד על תשע, אך אלה מספרים אשר לא ניתן לראות בהן מגמות, שכן בחצי הראשון של 2015 נרצחה אישה אחת, ומאז נרצחו שש.
סאיד תלי, מפקח ארצי על אלימות במשפחה במשרד הרווחה, סקר את הנתונים אשר קיימים במשרד הרווחה: משנת 2004 עד 2012 נרצחו 126 נשים ע"י בני זוגן (ועוד 50 ע"י בני משפחה). מתוך אותן 126, 60 הן עולות ממדינות חבר העמים או מאתיופיה ו-24 ערביות, כלומר שלוש קבוצות אלה מהוות 66% (שני שלישים) מן הנרצחות. עוד ציין תלי כי כ-50% מתוך אותן 126 נרצחות, כלל לא היו מוכרות לרשויות הרווחה קודם לרצח.
תלי המשיך ואמר: "לא נכון ללמוד על הטיפול באלימות כלפי נשים רק על-ידי ספירה של גופות, אבל ישנם גם אלפי מקרים שהופסקה האלימות ונמנע הרצח. יש לנו תוכנית מיוחדת עם משרד העלייה והקליטה, שנקראת "קשרים" שכל מטרתה להנגיש שירותים ליוצאי חבר העמים ואתיופיה, שהם גם דוברי שפה וגם מכירים את התרבות. אין לנו כרגע תוכנית ספציפית לגבי האוכלוסייה הערבית, אך מתוך 90 המרכזים הקיימים ו-14 המקלטים, יש שני מקלטים שהם ייעודיים לנשים ערביות. מתוך 700 נשים במקלטים יש כ-40% נשים ערביות, ולא רק בשני אלו הייעודיים".
תומא סלימאן השיבה לתלי: "אני כל השנים ספרתי את הנשים שהצלנו והאלימות שהופסקה, אבל אנחנו מדברות על הנרצחות כי מגיע להן שידברו עליהן!"
היא המשיכה ואמרה "יש לי בעיה עם שירות שהוא 'מותאם תרבות'. זה נשמע לי כמו מתכון לשמר על המצב הקיים והסטטוס-קוו בתוך החברה. צריכים אנשים מתוך הקהילה, שמדברים את השפה, אבל יש חשש לזליגה לשימוש בכלים שעד היום דיכאו את האוכלוסייה. כדאי להבין את התרבות, כדי להבין את החסמים, אבל אוי ואבוי אם נתחיל להתאים את התוכניות שלנו לתרבות שהיא בעיקר פטריאכלית".
רות רזניק, מייסדת עמותת "ל"א - לחימה באלימות נגד נשים": "נשים נרצחות על לא עוול בכפן, רק משום שהן מהמין השני. אם ראש הממשלה מדבר על אפס סובלנות נגד טרור, אז הטרור מבית גרוע לא פחות והגיע הזמן שנפסיק לשתוק".
אסמאית מרחציון, מנהלת המרכז לנשים אריתראיות בישראל: "הנשים האריתראיות לא יכולות לצאת מהבית בלי עזרה עם הילדים, והן בתחושה שאין אוזן קשבת במשטרה. אני מבקשת שתתנו לנו משהו כדי לעזור להן. גם אם לוקחים אותם למקלט, אחרי כמה חודשים מוציאים אותן, כי הן לא אזרחיות. חייבים לראות אותם כמו בני אדם".
יו"ר הוועדה ציינה כי דבריה של מרחציון ריגשו אותה, וגם מדגימים את החשיבות הרבה בקיומם של שירותי רווחה בכל קהילה, אשר יהיו נגישים.
ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד): "יש לנו המון ידע ויותר מדי ידיים פועלות, אבל עד שלא תקום רשות אחת מסודרת למניעת אלימות, עם תקציבים, שיד ימין תדע מה יד שמאל עושה, רשות אחת שתכווין, שתדע מה לעשות עם כל חוות הדעת המקצועיות, לא נצלי לטפל בתופעה בביזור הקיים. אם הייתה קיימת רשות אחת מסודרת, אולי היה ניתן למנוע את כל מעשי הרצח"
תומא סלימאן סיכמה את הדיון ואמרה "שש הרציחות האחרונות שבגללן כינסנו את הדיון הדחוף הזה, כולן לא היו מוכרות לרשויות בהקשרים של אלימות בין בני הזוג, וזה מעיד שבפני חלק מהציבור קיימים חסמים רציניים בפני בקשת עזרה. הדבר מחייב אותנו לחשוב איך אפשר להנגיש יותר את השירות, ואיך אפשר להגיע ליותר נשים, ולעזור להם לצאת מהסביבה הזו, או אפילו להבין כמה מסוכן מצבן".
