ועדת הרפורמות של הכנסת קיימה (יום ג', 13.10.15) דיון בהשתתפות שר האוצר
משה כחלון בחוק המהווה את הסנונית הראשונה לפתיחת המערכת הפיננסית לתחרות. הוועדה דנה בתיקון לחוק הבנקאות, במסגרתו יוכלו חברות מימון חוץ בנקאיות לגייס מקורות מימון בדמות איגרות חוב לשם פעילותן.
כיום, חברות מימון חוץ בנקאיות יכולות להשתמש בהון עצמי בלבד לשם מימון פעילותן, בעוד שבמערכת הבנקאית שיעור ההון העצמי עומד על כ-10%. מגבלה זו חוסמת את התפתחות חברות אלו ומגבילה משמעותית את היקף האשראי שהן יכולות להעמיד.
מאפייני הגופים הנוטלים אשראי במסגרת מימון חוץ בנקאי הינם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית. במגזרים אלו רמת הריכוזיות והיעדר התחרות היא הגבוהה ביותר.
חברות המימון החוץ בנקאיות נשענות בחלק גדול מהמקרים על מקורות מימון בנקאיים לשם פעילותן, כשכך אין למנוע מהן גיוס מקורות אשראי בשוק ההון לרבות אגרות חוב בכפוף לסייגים שנקבעו בהצעת החוק. גופים שירצו לעשות כן יהיו חייבים לגייס על בסיס תשקיף שיאושר ע"י רשות ניירות ערך, וידורגו לכל הפחות בדירוג השקעה.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ
אלי כהן: "במסגרת התיקון לחוק הבנקאות יוכלו חברות מימון חוץ בנקאיות לגייס מקורות מימון בדמות איגרות חוב לשם פעילותן. הגדלת היקפי הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, תוזיל את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים."
יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, סקרה את הנתונים לגבי מערכת הבנקאות ושוק האשראי וציינה כי כ-60% מרווחי הבנקים מקורם באשראי, וכי היקף הנכסים במערכת הבנקאית גבוה מהתוצר השנתי של מדינת ישראל, וכ-60% מהנכסים מוחזקים בידי שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי.
מבורך המשיכה וציינה כי נירמול של רווחי הבנקים מאשראי, ביחס המקובל לזה שבמדינות ה-
OECD, היה מגלם חיסכון של כ-7.5 מיליארד שקל בתעריפים ששולמו לבנקים, שהם כ-3,400 שקל חיסכון למשק בית בשנה.
אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "השוק מאוד ריכוזי, ואנו רואים פגיעה גם בכמות האשראי וגם פגיעה בתוצר, כי הצמיחה נפגעת. היקף האשראי הניתן לעסקים קטנים בישראל, ביחס לתמ"ג, הוא 9% והוא נמוך משמעותית ממדינות אחרות ברות השוואה, שהממוצע שלהן הוא 19%. החוק שאנו מביאים כאן היום, יצור עוד מקורות לגיוס אשראי, ולאחריו גם נשבור את מונופול הידע של הבנקים, בעזרת חוק נתוני אשראי. שני אלה יחד הם צעד משמעותי, ועם המלצת ועדת התחרות בבנקים, ייווצרו עוד מקורות גיוס אשראי שאינם בנקאיים. המטרה שלנו היא לתת חופש בחירה אמיתי ומלא, והצרכן כבר ידע לבחור".
פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר כי "מערכת הבנקאות בישראל, כנתח מהתוצר, היא מהקטנות בעולם המערבי. כפי שהוצג כאן, היקף הנכסים הוא 125% מהתוצר, בעוד שבמדינות ה-OECD ההיקף הוא 240% מהתוצר. אסור לנו לשגות באשליות שאותם גופים חדשים מטרתם היא גמילות חסדים – לתת אשראי לכל החלשים. לתת אשראי זה מאוד נחמד, אבל צריך גם להחזיר אותו... כמו-כן, כדי לייצר תחרות, הפעילות צריכה להיות משמעותית, בהיקפים גדולים, ואז יש לזה השלכה על היציבות הפיננסית במשק, ולכן זה צריך להיעשות בפיקוח נאות".
עו"ד רונן סלומון, מנהל תחום פיננסיים ושוק הון באיגוד לשכות המסחר: "צריך לגרום לכללים שווים בין כל השחקנים, וכיום הדבר לא כך. כדי להגיע למצב ששחקן חוץ בנקאי מציע אשראי זול, הוא צריך לגייס אותו בזול, ויש עלות בגיוס דרך הבורסה. כמו-כן יש עלויות להלוואה לגורם קטן ולא מוכר. הגופים החוץ בנקאיים לא ירצו להיכנס לשוק שיש בו רק לקוחות קטנים. בנוסף, מניעת שיעבוד של הנדל"ן לא ריאלית, כי ללא בטוחה לא יינתן אשראי".
שר האוצר, משה כחלון, אמר בדיון כי "יש כשל עמוק בשוק האשראי בישראל. יש קבוצות גדולות שנהנות מרוב האשראי במשק ויש קבוצות שלמות שמודרות ממנו. צריך להכניס כסף חדש לשוק. לא יכול להיות שכל הכסף יגיע רק מהבנקים הגדולים. אשראי הוא החמצן של העסקים הקטנים שמוחזקים כבני ערובה בידיים של הבנקים. יש אנשים שטוענים שאין בישראל בעיית אשראי. אם לא הייתה בעיית אשראי בישראל לא היינו כאן היום. האזרחים משלמים יותר מדי בגלל חוסר תחרות וחוסר שקיות. המצב הזה חייב להיפסק והוא ייפסק."
