"אם ייקבע שנציבות הביקורת על הפרקליטות מיותרת וגורמת יותר נזק מאשר תועלת - אניח את המפתחות ואלך. אחרי שנה וחצי בתפקיד, אני משוכנעת שיש לה תפקיד חשוב מאוד". כך אומרת (יום ד', 14.10.15) נציבת הביקורת,
הילה גרסטל, בכנס באוניברסיטת חיפה. לדבריה, עצם נוכחותה של הנציבות מביאה להסתכלות פנימה ולשינויים ותיקונים בגופים המבוקרים.
גרסטל הדגישה, כי היא תמשיך לשמור על זכות השתיקה בכל מה שקשור למאבק של ארגון הפרקליטים נגד הנציבות, שכן היא איננה צד למאבק. היא העירה, כי דומה שאין מי שלא שמע על הנציבות - דווקא בשל אותו מאבק. לאור זאת, אמרה גרסטל, היא לא תתייחס להמלצותיו של השופט בדימוס
אליעזר גולדברג בנוגע לפעילות הנציבות.
לדברי גרסטל, היא תומכת בגישה לפיה אין כל מקום להתערבות של הנציבות בשיקול הדעת המקצועי של הפרקליטים והתובעים. היא הגדירה "ביקורת פרטנית" לא כביקורת על פרט אלא כביקורת של פרט, שכן מדובר בדרך כלל בפניות הנוגעות להתנהלות מערכתית: "רוב התלונות הפרטניות שמוגשות אלינו הן פחות על התנהלות ספציפית של פרקליט זה או אחר". היא ציינה, כי היועץ המשפטי
יהודה וינשטיין לא הפעיל אפילו פעם אחת את סמכותו לפנות לנציבות בבקשה לקיים ביקורת פרטנית, בעוד השרות
ציפי לבני ו
איילת שקד פנו מספר פעמים.
עוד ציינה גרסטל, כי וינשטיין דחה בקשה אחת של הנציבות לבדוק עניין תלוי ועומד בבירור משפטי (עניינה של
מאיה פורמן-רזניק בפרשת זדורוב - א.ל), וטרם ענה לבקשה שנייה שהגישה במקרה דומה (פרשת הנשיא לשעבר
יצחק כהן - א.ל). "מטרתה של הנציבות היא לחזק את שלטון החוק, לתקן קלקולים ולא לקלקל דברים שהם בסדר", הדגישה, כדי לשפר את אמון הציבור בשלטון החוק שהלך ונשחק בשנים האחרונות.
על בחירת הנושאים לביקורת מערכתית אמרה גרסטל, כי קיבלה עשרות הצעות מבכירי הפרקליטות והמייצגים האחרים בפגישות עימם. לצד זאת, עובדי הנציבות עצמה - רובם יוצאי הפרקליטות - הכינו רשימה עם תעדוף פנימי, ונמצאה מידה רבה של מיתאם בין שתי הרשימות. על-פי מידע זה נקבעו תוכניות העבודה לשנים 2015 ו-2016. היא מעריכה, כי בסוף החודש נובמבר יתפרסם הדוח על זכויות נפגעי עבירה (הטיוטה היא בת 200 עמודים), ובחודשיים הקרובים יימסרו למבוקרים טיוטות הדוחות בנושאי יידוע ושימוע בתיקים פליליים ועמידת המדינה בזמנים בהליכים אזרחיים.
על הדוח בנושא הימנעות מהודעה על סגירת תיקים אמרה גרסטל, כי נדהמה מחומרת הממצאים, לנוכח העובדה שמדובר בבני אדם החיים תחת חשדות ומתח. לאחר פרסום הדוח - גילתה - פנה לנציבות אדם וסיפר שנחקר בחשד לרצח 17 שנים קודם לכן וטרם קיבל תשובה, והנציבות קבעה שהתלונה מוצדקת.
לדברי גרסטל, היא התרגשה במיוחד מאדם שהתייצב בפניה וסיפר שנחקר באזהרה בשנת 2006, ובמשך 8.5 שנים לא קיבל כל תשובה. "מדובר באדם מכובד, שהיה מועמד לדירקטוריונים של בנקים ותפקידים נוספים, והעננה הזאת סגרה לו את הדלת להמשיך את החיים כרגיל. הוא סיפר שהסניגור שלו אמר לו לא לפנות כדי שלא לעורר את האריות מרבצם. רק אחרי הקמת הנציבות הוא פנה, ולמחרת קיבל הודעה שהתיק נסגר מחוסר אשמה - וזה לא שבאותו יום הפרקליט התיישב והחליט".