סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, שוקי צימרמן, תיקן והחמיר גזר דין בניגוד לחוק בתי המשפט ובניגוד לפסיקה. כך קובעת (27.9.15) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נגה אהד.
עיינד אבו מבארק הועמד לדין על נהיגה ללא רישיון, ובהסדר טיעון הוסכם שהמדינה תבקש ארבעה חודשי עבודות שירות וההגנה תבקש להסתפק בחודשיים. אולם לפני שהתקיים הדיון נדון אבו-מבארק למאסר בפועל בתיק אחר והמדינה חזרה מן ההסדר. לאור זאת, גזר עליו צימרמן שלושה חודשי מאסר בפועל.
הן התביעה והן ההגנה לא דיווחו לצימרמן שאבו-מבארק מרצה עונש מאסר בפועל. צימרמן חתם על גזר הדין ב-1.4.15, אבו-מבארק הורד לתא המעצר וסניגורו עזב את בית המשפט. מאוחר יותר באותו יום נודע לתובע שאבו-מבארק הוא אסיר, הוא לא הצליח לאתר את הסניגור ולפיכך קבע צימרמן שיקבע למחרת כיצד ירצה אבו-מבארק את עונשו. בדיון למחרת טען הסניגור שצימרמן אינו יכול לפתוח מחדש את התיק, אך צימרמן החליט שמדובר בהשלמת הדיון לנוכח הנתונים שלא היו בפניו וקבע ששלושת חודשי המאסר שגזר על אבו-מבארק ירוצו במצטבר לעונשו בתיק האחר.
אהד קיבלה את ערעורו של אבו-מבארק וקבעה, כי צימרמן לא היה רשאי לבצע את השינוי. היא מזכירה שחוק בתי המשפט מאפשר לשופט רק לתקן טעויות טכניות לאחר שקם מכסאו, וכי הפסיקה קבעה שלא ניתן לתקן השמטה מהותית על-ידי הצגתה כטעות סופר גרידא. זאת, גם אם מדובר במידע שלא היה בפני השופט בזמן אמת, וגם אם פסיקתו המאוחרת משקפת את מה שהיה פוסק אילו המידע היה בפניו.
"בענייננו מדובר בגזר דין חדש, שונה", מדגישה אהד. "המניע לשינויו נבע ממידע חדש שנגלה לעיני בית המשפט, ולא משום ששכח בית המשפט לציין דבר מה, או להחליט בנוגע לדבר מה על בסיס מידע שהיה בפניו מבעוד מועד". לכן, לא היה צימרמן רשאי לתקן את גזר הדין.
בית המשפט אומנם רשאי לעיתים להכניס תיקונים מהותיים כל עוד לא קם מכסאו באותו יום, אך כאשר יצאו הצדדים מהאולם - צימרמן קם מכסאו בתיק זה, קובעת אהד. הדרך היחידה בה ניתן היה לתקן את גזר הדין היה באמצעות ערעור, תוך בקשת רשות מבית המשפט המחוזי להגיש לו ראיות חדשות בנושא העונש. לבסוף דוחה אהד את טענת המדינה לפיה היה על הסניגור להציג בפני צימרמן את המידע על מאסרו של אבו-מבארק, וקובעת שחובה זו הייתה מוטלת על המדינה עצמה. אהד ביטלה את ההחלטה על ריצוי העונש במצטבר.
