ועדת החוקה דנה (יום ב', 19.10.15) בנושא הצעת חוק המאבק בטרור. נציג שירות הביטחון הכללי העביר סקירה מקיפה על שיטות הפעולה של ארגוני הטרור וארגוני רווחה וצדקה שמגייסים סכומי כסף אדירים ברחבי העולם. לדברי הנציג, "ארגונים אלו מוגדרים כארגוני מעטפת תומכי טרור.
לדבריו, "בתחילה, הוכרזו רק ארגוני אב כארגוני טרור ראשיים כדוגמת הפתח והחמאס. בשלב שני, שלב שהחל בסוף שנות ה-90 כשהבנו שארגוני המשנה פועלים כארגוני מעטפת בתנועת החמאס ובפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. הוכרזו עשרות ארגונים שתומכים בחמאס ובתנועה האיסלאמית שהעבירו כספים לשטח. השלב השלישי הוא הכרזה על רשתות שמנוהלות באינטרנט. תופעת הסלאפייה הג'יהאדייה אלו רשת ארגונים שפרוסים היטב בעשרות מדינות בעולם ומתקשרות ברשת".
הנציג הוסיף ואמר "לגופי הטרור, יש מוסדות דת ורווחה שפועלים מתוך מטרה להגביר את התמיכה בהם, לשרת את התשתית הצבאית ולגדל את הדור הבא. כדוגמת ארגון בני-נעים מוסדות צדקה שפועלות בחברון. גם אם לא כתוב על המבנה חמאס, מי שמגיע לבניין יודע היטב לאן הוא מגיע ומי בעל הבית. גם ארגון השיבה הפלשתיני שיושב בלונדון ומנוהל עי החמאס, מבצע פעילות של דה-לגיטימציה בישראל כדוגמת BDS. בלונדון יש קרן שאף היא הוכרזה כארגון בלתי מוכרת והיא מהווה תמיכה כלכלית בחמאס".
עוד אמר הנציג: "הרעיון שארגוני המעטפת יממנו פעילויות יקרות פעילויות שמתחילות בגן ועד פעילות צבאית ורצחנית. עיקר המשאבים של ארגוני הטרור, מגיעים מארגוני מעטפת. החמאס נתמך במידה רבה מארגוני המעטפת ומגייס כספים במעטה של ארגוני צדקה ורווחה. הארגונים הללו מתדלקים את ארגוני הטרור גם המונחים שהם מדברים עליהם הם אותם מונחים, מונחי טרור".
הדיון בוועדה נסב סביב ההגדרה מהו ארגון מעטפת ומיהו חבר בארגון מעטפת. ההצעה מאפשרת להכריז על שני סוגים של ארגונים כעל ארגוני טרור: ארגונים שמבצעים מעשי טרור (ובכלל זה גם "הזרוע האזרחית" של הארגון) וכן ארגונים שתומכים בראשונים (ארגוני "מעטפת").
לפי המוצע, כל ארגון טרור שהוכרז, ייחשב כארגון טרור לכל דבר ועניין, בין אם הוא ארגון "ראשי" ובין אם הוא ארגון "תומך טרור" (ארגון מעטפת); בין אם הוא ארגון הקשור לישראל ובין אם הוא ארגון שלא קשור לישראל. ההשלכות של ההכרזה הן זהות לגבי כל סוגי הארגונים.
להכרזה יש משמעויות מעשיות ומידיות כלפי ארגון בשל המגבלות המנהליות שאפשר להטיל על הארגון המוכרז. הסדרי החילוט ותפיסה המוצעים יחולו על ארגון מוכרז: בית המשפט רשאי, לפי המוצע, לחלט כל רכוש של ארגון טרור (בחילוט לאחר הרשעה ובחילוט אזרחי). בנוסף, שר הביטחון רשאי לתפוס רכוש של ארגון טרור מוכרז, בתפיסה זמנית שיכולה להוביל, לצו חילוט סופי. הוא עוד רשאי להוציא צו זמני (90 יום, עם אפשרות להארכה) לתפיסת רכוש של ארגון שאינו מוכרז, כאשר כבר הוגשה בקשה להכריז על הארגון. בנוסף, ארגון טרור מוכרז חשוף לצווים למניעת פעילות ולהגבלת שימוש במקום.
הדיון בהצעת החוק ימשך בשבוע הבא.
