נשים טובות בבגרויות וחלשות בפסיכומטרי

לנשים הישגים גבוהים יותר מאשר לגברים בציוני בחינת הבגרות (99.8 לעומת 97 בממוצע, בהתאמה), אך ציוני הבחינה הפסיכומטרית שלהן נמוכים משמעותית מאלו של הגברים (573 לעומת 613.5 בממוצע, בהתאמה) - כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הרקע הטרום-אקדמי של סטודנטים חדשים לתואר ראשון בשנה"ל תשע"ג. מהנתונים עולה כי בציוני בחינת הבגרות במתמטיקה, לא היו הבדלים בין הסטודנטים לסטודנטיות, אך בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית ציוניהן של הנשים היו נמוכים משמעותית מזה של הגברים (122.8 לעומת 113.8, בהתאמה). גם בציוני בחינת הבגרות באנגלית לא היו הבדלים משמעותיים בין נשים לבין גברים אך בתחום האנגלית בבחינה הפסיכומטרית ציוניהן של הסטודנטיות (110) נמוכים משמעותית מזה של הסטודנטים (120). הפערים בתחום החשיבה המילולית קטנים יחסית (3 נקודות בלבד).

לסטודנטים באוניברסיטאות ציוני בגרות גבוהים יותר

ציון בחינת הבגרות הממוצע של הסטודנטים עלה במשך השנים הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, אם כי בקרב הסטודנטים במכללות המתוקצבות הוא היה נמוך משמעותית מאשר באוניברסיטאות. באוניברסיטאות הציון הממוצע עמד על 103.5 בשנת 2013 לעומת 101.4 בשנת 2005. במכללות המתוקצבות הציון הממוצע של תעודת הבגרות של הסטודנטים ב-2013 היה 95.3, לעומת 92.4 בשנת 2005. עלייה בולטת במיוחד נרשמה במדעים הפיזיקליים ובמתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטאות בין השנים 2005 ל-2013 (עליה של 4 נקודות בציוני בחינת הבגרות וכן של כ-30 נקודות בבחינה הפסיכומטרית). ציוני הבגרות של הסטודנטים באוניברסיטאות היו גבוהים יותר מהציונים במכללות האקדמיות בכל תחומי הלימוד, במיוחד במשפטים (הפרש של 16 נקודות), בהנדסה ואדריכלות וכן במדעי הטבע.

סטודנטים לרפואה ומשפטים - עם הציונים הגבוהים ביותר

בשנת 2013 היו נתונים גבוהים במיוחד לסטודנטים אשר למדו באוניברסיטאות רפואה (740 בבחינה הפסיכומטרית ו-113 בבחינת הבגרות), משפטים (683 ו-110, בהתאמה) ומדעי הטבע והמתמטיקה והנדסה (670, 108). נתונים אלו מעידים גם על הביקוש הרב, יחסית להיצע, שיש לתחומי דעת אלו. נתונים נמוכים במיוחד היו לסטודנטים במכללות האקדמיות הלומדים חינוך, מדעי החברה ועסקים ומדעי.

פסיכומטרי גבוה יותר ללומדים באוניברסיטאות

בשנת 2013 הציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים באוניברסיטאות היה גבוה יותר מזה של הסטודנטים במכללות ועמד על 630 לעומת 550 במכללות המתוקצבות ו-532 במכללות הלא מתוקצבות. הציונים באוניברסיטאות היו גבוהים בכל תחומי הלימוד, ההבדלים בולטים במיוחד בקרב סטודנטים למשפטים (פער של 150 נקודות לעומת המכללות הלא מתוקצבות), הנדסה ואדריכלות (פער של 100 ו-157 נקודות לעומת המכללות המתוקצבות והלא מתוקצבות, בהתאמה) ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (פער של 90 נקודות לעומת כלל המכללות).

פסיכומטרי נמוך לסטודנטים ערבים

ציוני הבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים הערבים נמוכים משמעותי מאלה של היהודים. לעומת זאת, ציוני בחינת הבגרות של הערבים גבוהים יותר ברוב תחומי הלימוד. ציוני בחינת הבגרות במתמטיקה של הסטודנטים הערבים היו נמוכים יחסית לאלו של היהודים (98 לעומת 102, בהתאמה). גם בתחום החשיבה הכמותית בבחינה הפסיכומטרית ציוניהם של הסטודנטים הערבים היו נמוכים יותר (פער של 7 נקודות). למרות שלא נמצאו הבדלים בציונים בבחינת הבגרות באנגלית בין יהודים לערבים, בתחום האנגלית בבחינה הפסיכומטרית, היה פער ניכר של קרוב ל-20 נקודות. פער משמעותי היה גם בתחום החשיבה המילולית של הבחינה הפסיכומטרית (12 נקודות). הפערים בין הסטודנטים הערבים לאלו היהודים היו במיוחד בקרב סטודנטים שלמדו מדעי הרוח, במדעי החברה ובלימודי משפטים במכללות. לעומת זאת, ציוני בחינת הבגרות של הערבים, ברוב התחומים גבוהים יותר, פרט למדעי הרוח, שבהם היו ציוניהם נמוכים יותר גם בבחינה הפסיכומטרית וגם בבחינת הבגרות.

יותר בוגרי 5 יחידות ללומדים מתמטיקה באוני'

בעוד שכמעט 80% מהסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטאות נבחנו בבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות, במכללות שיעורם הוא כמחצית מכך (38%). במדעים הפיזיקליים 72% מהסטודנטים באוניברסיטאות נבחנו ברמה של חמש יחידות במתמטיקה, אך במכללות האקדמיות רק 23% מהסטודנטים נבחנו ברמה זאת. במדעים הביולוגיים היה הבדל רב אף יותר בפרופיל הטרום אקדמי של הסטודנטים. באוניברסיטאות יותר ממחצית הסטודנטים נבחנו במתמטיקה ברמה של חמש יחידות ורק קצת יותר משביעית (14%) במכללות האקדמיות.

ציונים נמוכים בפסיכומטרי לבוגרי ממלכתי-דתי

ציוני הסטודנטים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי והחרדי היו נמוכים יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי, בעיקר בציוני הבחינה הפסיכומטרית. ציוני בחינת הבגרות והבחינה הפסיכומטרית הממוצעים בקרב בוגרי החינוך הממלכתי היו 98.9 ו-592.2 בהתאמה, לעומת 97.2 ו-583.7 בקרב בוגרי החינוך הממ"ד ו-95.8 ו-564.2 בקרב בוגרי החינוך החרדי. הפער בלט בעיקר בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות, אשר ציון הבחינה הפסיכומטרית שלהם היה 630.9 לבוגרי ממלכתי, 624.1 לבוגרי ממ"ד ו-600.5 לבוגרי החינוך החרדי. אף בציוני מרכיבי הבחינה הפסיכומטרית היו הבדלים. הן בתחום החשיבה הכמותית והן באנגלית ציוני בוגרי החינוך הממלכתי היו הגבוהים ביותר, וציוני בוגרי החינוך החרדי הנמוכים ביותר. ואולם בתחום החשיבה המילולית ציוני בוגרי החינוך הממ"ד היו הגבוהים ביותר, וציוני בוגרי החינוך הממלכתי היו הנמוכים ביותר.