דואר ישראל העניק לשורה של בכירים פיצויים מוגדלים שהסתכמו ב-6.7 מיליון שקל, וזאת למרות שהוא עמד על סף קריסה. כך מגלה (יום ד', 28.10.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח המתייחס בעיקר לתקופה שבה כיהנו ששי שילה כיו"ר הדירקטוריון ו
חיים אלמוזנינו כמנכ"ל החברה.
פיצויים אלה ניתנו גם לעובדים בכירים שעזבו מיזמתם. 76% מהפקידים הבכירים שפרשו בשנים 2013-2008 (19 מ-25) קיבלו פיצויים מוגדלים נוספים בשיעור של 100%-50%, החורגים מהקבוע בהסכמים שנחתמו עימם. 87% מהעובדים הבכירים (13 מ-15) שכיהנו בתפקידים בדרג א' (בהנהלה הבכירה) קיבלו פיצויים נוספים. 11 מהם קיבלו פיצויים נוספים בשיעור של 100% או קרוב לכך.
"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות הדירקטוריון, ומעיר לחבריו שהאחריות לשמירת נכסי החברה מוטלת עליהם, וזאת לטובת החברה ולטובת מדינת ישראל", אומר המבקר. "הדבר חמור בייחוד נוכח מצבה הכספי הקשה של החברה. על הנהלת החברה היה לשמש דוגמה לעובדי החברה ולאשר פיצויים סבירים בזמן שהחברה מגבשת תוכנית התייעלות הכוללת פגיעה בתנאי השכר של עובדיה".
גם הנפוטיזם נמשך. בדוח לשנת 2007 העיר משרד מבקר המדינה על העסקת קרובי משפחה בדואר. למרות הירידה בהיקף קרובי המשפחה המועסקים, נכון למועד הביקורת עדיין ל-14% מהעובדים היו קרובי משפחה בחברה, וליותר מרבע מחברי הוועד היו קרובים בחברה. בדיקת העסקת קרובי המשפחה של 177 חברי ועד העובדים שכיהנו בפברואר 2014 העלתה של-47 (26.6%) מהם היו קרובי משפחה בחברה. ל-24 (5.8%) מ-415 עובדי הקבלן נמצאו קרובי משפחה המועסקים בחברה.
בעת הביקורת לא היו בחברה תיקים מסודרים ובהם מלוא החומר הקשור לכל מכרז ומכרז. כמעט לגבי כל המכרזים שנבדקו לא נמצאו ציונים בכתב יד שנתנו המדרגים למועמדים, ובתיקי מכרז רבים היו חסרות אסמכתאות רבות להליכי המכרז ולהחלטות שהתקבלו במסגרתם.
עוד נמצא, כי ליותר ממחצית המכרזים הפנימיים ניגש מועמד אחד בלבד, וב-75% מהמכרזים הפנימיים לא התמודדו יותר משני מועמדים. כלומר: במכרזים פנימיים רבים מונה מועמד בלא שנבחר על-ידי ועדת בוחנים. לדעת המבקר, על הנהלת הדואר לבחון את אופן ניהול המכרזים הפנימיים ואת הגורמים לכך שרק מועמדים מעטים ניגשו להם
שפירא מסכם: "החברה לא עשתה די כדי לשמור על התקינות ועל השקיפות של המכרזים. ליקויים אלה מעוררים חשש לפגיעה בעקרון השוויון ובסיכויים למנות עובדים ומנהלים ראויים, והם עלולים לפגוע בתפקוד החברה ובניהולה, בקופה הציבורית ובאמון הציבור בשירות הציבורי. על רשות החברות הממשלתיות לסייע להנהלת החברה להפסיק את הליקויים האמורים וליישם את המלצות משרד מבקר המדינה".