הריכוזיות במשק נמשכת למרות שורה של המלצות מקצועיות והחלטות ממשלה, בין היתר משום שיישום ההחלטות אינו החלטי ונמשך זמן רב - אומר (יום ד', 28.10.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח השנתי שלו.
ועדת טרכטנברג עמדה בשנת 2011 על הקושי של המאסדרים להתמודד עם חברות בעלות כוח שוק הנובע ממיעוט שחקנים באותו ענף. לפיכך המליצה הוועדה על חיזוק מערך האסדרה, במקומות שבהם הדבר נדרש, לרבות חיזוק המאסדרים וביצוע הכשרות ייעודיות. הממשלה קיבלה כמה החלטות בהמשך להמלצה זו, אך לא פעלה די ליישומן.
עד מועד סיום הביקורת, בחלוף שלוש שנים מקבלת החלטת הממשלה הראשונה בנושא, לא הסתיימה פעולת בחינת מבנה האסדרה, ולא התקבלו המלצות על שינויים מבניים נדרשים לביטול כפילויות ולקידום יעילות, קובע הדוח.
מאז שנת 2004 עלה מספר פעמים הצורך בעידכון "נוסחת סוארי", המשמשת מאז 1996 לבחינת הצורך בשינוי מחיר בחלק מהמוצרים המפוקחים, אבל רק בנובמבר 2012 החל משרד האוצר בתהליך לבחינת הנוסחה ועדכונה ועד מרס 2015, מועד סיום הביקורת, טרם הושלמה הבחינה. מרווח השיווק של מוצרי מזון המיועדים למכירה לצרכן נקבע לפני שנים רבות ומאז לא עודכן. באותה צורה לא עודכנו הנתונים המשמשים לקביעת מחיריהם של מוצרים ושירותים מפוקחים.
שפירא אומר: "יש לראות בחומרה את העובדה שנוסחת סוארי לא עודכנה במשך שנים רבות, אף שאינה עדכנית ואינה תואמת את המציאות הכלכלית ואת התקינה החשבונאית הקיימת, וחרף העובדה שוועדת טרכטנברג, משרד מבקר המדינה והממשלה קבעו שיש לעדכנה. שימוש ועדת המחירים בענפים השונים לאורך השנים בנוסחה לא עדכנית עלול לגרום לפגיעה ביעילות הפיקוח ככלי להתמודדות עם ריכוזיות בשווקים השונים, ועלול ליצור עיוותים בקביעת מחירים מפוקחים.
פיקוח לקוי על נשר שוק המלט נשלט על-ידי חברת נשר, שבידיה 85% ממנו. עד שנת 2014 חל פיקוח על מחירי המלט, אך הפיקוח בפועל בידי משרד הכלכלה לקה בחסר. בין היתר, לא היו למשרד נתונים שיאפשרו בדיקה מקצועית של רווחי נשר, לא היה ברור כיצד יש לנהוג בשערוכים מהותיים שהיא ביצעה, לא נבחנה סוגיית ההנחות שהיא נתנה ללקוחותיה הגדולים ולא נבדקו ההנחות לרשות הפלשתינית; אם הנחות אלו לא היו מוכרות, מעיר המבקר, ייתכן שהמחיר לצרכן הישראלי היה יורד.
יתרה מזאת: בהסדר בין נשר לרשות ההגבלים העסקיים ומשרדי האוצר והכלכלה משנת 2014 נקבע, כי הממונה על ההגבלים העסקיים יימנע ממתן הוראות לחברה בעניין הנחות ללקוחותיה הגדולים. כן הוסכם על הוצאת המלט מפיקוח מחירים והחלת פיקוח מכוח ההסדר, על-פי פרמטרים, שיטות ומתודולוגיות שהיו נהוגים עד מועד חתימת ההסדר. בתמורה התחייבה נשר להפחית את מחיר המלט בשיעור של 2% ולמכור את המפעל שבבעלותה בהר טוב.
ואולם, הפיקוח על מחיר המלט התנהל לאורך השנים בלי שנבדקו מרכיבים משמעותיים שעשויים היו להשפיע עליו, השלכותיו של ההסדר לא נבחנו, והפיקוח הועבר ליחידה במשרד הכלכלה שתחום הפיקוח זר לה ושעובדיה לא עברו הכשרה ייעודית לכך. לפיכך עולה חשש, כי מנגנון הפיקוח על מחירי המלט אינו יעיל, מסכם שפירא.
אפשרות ל"שבי רגולטורי" שפירא מסכם: "ממשלות ישראל הקימו ועדות לצורך צמצום הריכוזיות, קידום התחרות והפחתת יוקר המחיה, ומבחן יישומן של המלצות הוועדות יהיה לאורך זמן. עם זאת, בשל המאפיינים הייחודיים של ישראל, וכל עוד עומדות מול הצרכנים חברות בעלות כוח שוק ריכוזי, יש לקיים מערך אסדרה שישמש מגן מפני פגיעה בצרכנים עקב הריכוזיות.
"יחסי הכוחות בין הגורמים הריכוזיים לבין המאסדרים נוטים פעמים רבות לטובת הראשונים. על כן יש חשיבות לנקיטת כל הפעולות הנדרשות ליצירת בסיס מקצועי איתן, אשר יסייע למאסדרים לממש את אחריותם לשמירה על אינטרס הצרכנים ולמלא את חובתם לשקול שיקולי תחרות, ובכך להקל את יוקר המחיה. נמצא כי משרדי הממשלה לא עשו די לחיזוק מערך האסדרה ולשיפור איכותם והגברת יכולותיהם של המאסדרים".
לדברי שפירא, ממצאי הדוח, ובייחוד אלו הנוגעים לפיקוח על נשר, מצביעים על קיומה האפשרי של תופעת "שבי רגולטורי" - פערים בין מערך הפיקוח על המחירים ובין הגורמים המפוקחים מבחינת הידע שבידיהם, מקצועיותם והמשאבים שהם משקיעים. לכן, אין די בכך שמשרדי הממשלה וגורמי הפיקוח יעודדו תחרות ויפעלו לצמצום הריכוזיות. עליהם לפעול גם ליצירת "חומת מגן" מפני חברות בעלות כוח שוק ריכוזי, שתתבסס על ידע ומקצועיות ותשלב מידע מכלל גופי הממשלה, תוך שיתוף פעולה ביניהם.
