שירזי הורשע בעבירות מס והלבנות

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, הרשיע (יום ב', 2.11.15) את העבריין ריקו שירזי, בעבירות מס והלבנת הון בהיקף של 25 מיליון שקל. מודריק אימץ את עדותו של עד המדינה, שנטל חלק בהענקת ההלוואות. שירזי הוציא חשבוניות פיקטיביות ב-25 מיליון שקל, התחמק מתשלום מיסים בגין הכנסותיו ב-3 מיליון שקל, התחמק מתשלום מע"מ בסך 500 אלף שקל וביצע הלבנת הון בהיקף של 14.5 מיליון שקל. העבירות בוצעו בשנים 2011-2010, כאשר שירזי נתן לשישה בני אדם הלוואות בריבית עתק של 50%-100%. הוא עשה שימוש בעוסקים שונים (חברת לב אנרגיה, עסק בשם קריסטל וחברת אלמקס) שבהם פעל עד המדינה (ששמו אסור בפרסום), שביצע את העבירות מטעמו של שירזי, במטרה לסייע לו להסתיר את מתן ההלוואות ולהתחמק מתשלומי מס.

"הופכים את העולם"

הלווים זומנו לביתו של שירזי ביחד עם עד המדינה, שם הוסבר להם, כי יקבלו חשבוניות פיקטיביות בגין ההלוואות והריבית, כאשר סכום המע"מ הגלום בחשבוניות שווה לסכום הריבית השבועית או החודשית. כך נוצר מצב, בו המדינה שילמה בפועל את ריבית הנשך שגבה שירזי מהלווים. מודריק קובע, כי שירזי היה הבעלים של החשבון ממנו ניתנו ההלוואות והיה מעורב אישית בכל ההלוואות. בין היתר הוא מצטט את דבריהם של חלק מן הלווים ומנפיקי החשבוניות הפיקטיביות, בנוגע לפחד הרב שלהם מפני שירזי. אחד מהם אמר: "אני יודע שאין שם רחמנות וחמימות שאם באים הביתה והופכים את העולם ומה שהכי מפחיד אותי שאשתי תיפגע". מודריק אומר: "נקודת המוצא היא ש[עד המדינה] עבריין מועד. ידו רב לו בעבירות מרמה מסוגים שונים ובכללן מרמה כלפי רשויות המס בהקשר לשימוש והפצה של חשבוניות פיקטיביות בקנה מידה גדול... היה ברור כשמש שהיה עלי לקחת בחשבון את התכונות הללו עד שאני נותן אמוני בעדותו של [עד המדינה] בבית המשפט. "הראיות שהונחו לפני משכנעות על-פי צורכי השכנוע במשפט פלילי שהנאשם ו[עד המדינה] קשרו קשר למתן הלוואות ללווים בהיקפים גדולים בריבית קצוצה וגבוהה במיוחד. בהסכם עם הלווה נכלל מנגנון שימוש בחשבוניות פיקטיביות שמשקפות עסקות ערטילאיות שלא היו ולא נבראו במגמה שהלווה יקבל במרמה מרשויות המס סכומים ש'שולמו' כמע"מ וישתמש בהם לפירעון ההלוואות".

אינטרס ציבורי בחתימת ההסכם

לדברי מודריק, עד המדינה "היה ה'מוח' מאחורי מנגנון ההלוואות המורכב האמור. אולם הנאשם היה לשותף פעיל, גורם הכרחי לקיום התהליך הפלילי. הנאשם היה מודע למנגנון הפעולה ועל כן יש לראותו בחזקת מבצע במשותף שווה ערך להוגה ה'מיזם' הפלילי". הוא אומר, כי עדותו של עד המדינה מהימנה, הן משום שלמעשה לא נסתרה והן בשל שורה של חיזוקים שנמצאו לגירסתו. מודריק דחה את טענות ההגנה נגד עצם חתימת ההסכם עם עד המדינה, שלטענתה היה העבריין המרכזי בפרשה. הוא קובע, כי ההסכם עולה בקנה אחד עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וכי אין לקבל את הטענה לפיה שירזי מילא רק תפקיד משני במתן ההלוואות ובעבירות הסובבות אותן. מודריק מוסיף: "בפרשה הזו יש אינטרס ציבורי ראשון במעלה לקיים את הסכם עד המדינה גם אם תמצי לומר שחלקו של הנאשם נופל במשהו מחלקו של [עד המדינה]. כוונתי לכך שהנאשם מהווה לאורך שנים 'יעד משטרתי' ראשון במעלה (יעד משטרתי ברמה הארצית). הגדרה כזו איננה דבר של מה בכך. פירושה שנגד הנאשם הצטברו לאורך השנים מידעים הכורכים אותו בפעילות עבריינית המתפרשת על פני המדינה כולה, ואולי גם חוצה גבולות. זו פעילות מסוכנת שחשיבות סיכולה כל כך גבוהה עד השיא מצדיקה השקעת משאבים גדולים כדי לחשוף אותה או למנוע אותה. "במציאות כזו, משמתברר לגורמי האכיפה שיש ראיות מספיקות להעמיד את הנאשם לדין בעבירות של פשע חמורות למדי, ושהדבר מותנה בכריתת הסכם עם עד מדינה שבלעדיו לא תיכון ההרשעה, מותר ונכון לגורמי האכיפה להעמיד אלה מול אלה את המשמעות של וויתור וחסינות לעד המדינה מול חשיבות העמדתו לדין של הנאשם וההשלכות שיש לכך על פעילותו והשפעתו בעולם העברייני בכלל". שירזי גם הורשע באיומים על אחד הלווים, משה תשובה, ובאיומים על חוקרי המשטרה ומע"מ שעסקו בפרשה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. הוא זוכה מאשמת איומים על עמיל המכס שחר רוטמן. את המדינה ייצגו עוה"ד אורי שפיגל, ליאת בכור, לירון גולי-וקנין וליאת גולדשטיין-שוורץ מהיחידה לתיקים מיוחדים ברשות המיסים, ואת שירזי - עוה"ד שלמה בן-אריה וויקי פוני.