ראש הממשלה
בנימין נתניהו הורה לבחון מחדש את לוח הזמנים לפינוי שדה דב - האזרחי והצבאי - בתל אביב, המהווה חלק מ"הגוש הגדול", ולדחות את הפינוי מ-30 ביוני הקרוב לינואר 2019.
הפינוי הוא חלק מתוכנית לבנות במתחם 16,000 דירות. נתניהו מצביע על דוח
מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, ובו נאמר כי הממשלה לא הכינה חלופות מתאימות לשדה, וכי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבחון את הנושא ולקבוע לוח זמנים חדש.
בתגובה, הודיעו בסוף השבוע חמשת עורכי הדין, שהם הנאמנים לניהול הקרקעות הפרטיות של הגוש הגדול (עוה"ד בן יעקב, רחל זכאי, משה ליפקה, גלית רוזובסקי ומיכאל שפטלר), כי הם מתנגדים לכל דחייה. הם הזהירו, כי במקרה כזה יתבעו מהמדינה 6.2 מיליארד שקל - שווי זכויות הבנייה ודמי שימוש, כמפורט בהמשך הידיעה. האיום בתביעת הענק עשוי להקשות על נתניהו וגורמים אחרים לדחות את הפינוי.
חברות התעופה הפריעו לטקס באוגוסט 2013 חתמו שר האוצר ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל דאז,
יאיר לפיד ובן ציון ליברמן, על הסכם, שבו נאמר כי השדה ייסגר ב-30.6.16. טקס החתימה, נערך בשדה עצמו. אנשי ארקיע וישראייר, המתנגדים כל העת, לפינוי, הפריעו לטקס וניתקו את זרם החשמל לאולם. מבקר המדינה קבע בשבוע שעבר, שההכנות למציאת שדות תעופה חילופיים מתנהלות בעצלתיים, וספק אם השדות יהיו מוכנים בזמן. לכן הוא דורש לבחון מחדש את תאריכי הפינוי.
רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב קידמו תוכניות לבניית 16,000 דירות במתחם הגוש הגדול, ששטחו הכולל 1.067 דונם. השדה תופס חלק ניכר מהשטחים המיועדים לכך. הרשות היא בעלת 50% מזכויות הבנייה, ויתרת הקרקע וזכויות הבנייה נמצאים בידי מאות בעלים פרטיים.
בפועל התברר באחרונה, שהשדה החלופי בנתב"ג אינו מוכן, אף כי רשות שדות התעופה הודיעה שהיא פועלת בכל מרץ להכנתו. לא אותר שדה חילופי לשדה הצבאי, ונראה כי ללא פינוי השדה הצבאי, אין טעם בפינוי השדה האזרחי. מבקר המדינה ביקר בחריפות את
משרד התחבורה על פיגורו במציאת שדות חילופיים.
"פגיעה חמורה באילת" ארקיע, ישראייר ועירית אילת מתנגדים בתקיפות לפינוי. שתי חברות התעופה אומרת, כי העברת השדה לנתב"ג תכביד ותייקר את פעילותן. עיריית אילת מזהירה, שהעברת השדה תעריך את הטיסה לאילת ותביא לירידת במספר הבאים לאילת, המהווים חלק ניכר מהפעילות הכלכלית שלה.
הנושא נדון לפני מספר חודשים בוועדת הכלכלה של הכנסת. בדיון התברר, שחלק מחברי הוועדה תומכים בדחיית הפינוי. חברות התעופה וגורמים אחרים מפעילים שדלנים (לוביסטים) בכנסת, כדי לקדם את הדחייה.
"אפשר לתכנן מבלי לפנות" אחת הטענות, המושמעת בעיקר על-ידי ארקיע, היא שממילא דרושות שנים כד לתכנן את הבנייה על המתחם, ואת עבודות התכנון אפשר לבצע מבלי לפנות או לסגור את השדה. לדברי ארקיע, התכנון נעשה בעיקר על גבי הנייר, ולכל היותר מוציאים מודדים לשטח. גם להעברת השדה הצבאי יש בעיות, שאי-אפשר לפרטן.
מבקר המדינה
יוסף שפירא הנחה בשבוע שעבר את מנכ"ל משרד ראש הממשלה,
אלי גרונר, לפעול לקביעת לוח זמנים חדש לפינוי. לאור זאת, זימן סגנו של גרונר, אמיר ברקן, את חמשת הנאמנים של בעלי הקרקע הפרטיים, והודיע להם על תוכניתו של ראש הממשלה לדחות את הפינוי לינואר 2019. אגב, פינוי השדה הצבאי כבר נדחה לפני זמן מה לסוף 2017.
הנאמנים: זו הפרת הסכם תגובת חמשת הנאמנים נשלחה בכתב בסוף השבוע., במכתב חריף לשר האוצר
משה כחלון, הממונה על הפינוי בתוקף תפקידו כיו"ר רשות מקרקעי ישראל. הם אומרים כי דחיית הפינוי היא הפרת הסכם, וכי במקרה כזה יתבוע מהמדינה כ-6.2 מיליארד שקל. סכום זה מחולק לשניים:
- תשלום על שווי זכויות הבנייה: ב-2006 הסכימו חמשת הנאמנים להעביר למדינה ללא תמורה 50% מזכויות הבנייה בשדה, בתנאי שייקבע לוח זמנים לפינויו. אמנם, בהסכם זה לא נקבע מועד מדויק, אך הנאמנים מסתמכים על החוזה מאוגוסט 2013. שווי הזכויות נאמד כיום, לדבריהם ב-4 מיליארד שקל.
- תשלום דמי שימוש של 150 מיליון לשנה, שהם כ-2.25 מיליארד שקל, לשנים 2001 עד 2015. לדבריהם, המדינה חייבת לשלם לבעלים הפרטיים של הקרקע 150 מיליון שקל בשנה, דמי שימוש בקרקע שעליה עומד שדה התעופה הצבאי.
הפתרון יהיה חוק מיוחד בכנסת? אם הממשלה תרצה אכן לדחות את הפינוי בשנתיים וחצי, תהיה לה בעיה משפטית, גם בגלל התביעות הכספיות הצפויות, וגם בגלל החוזה מאוגוסט 2013. ייתכן, שלממשלה לא תהיה ברירה אלא לנסות ולחוקק בכנסת חוק מיוחד בעניין זה, אך במצב הפוליטי הנוכחי, דבר זה יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי.
עיריית תל אביב עומדת כרגע לכאורה מן הצד, אך יש לה אינטרס ברור לפנות את השדה מוקדם ככל האפשר. הפינוי יאפשר להתחיל בתכנון, ואחר כך, בבנית, אלפי דירות. אולם נראה כי העירייה לא תנגן "כינור ראשון" במאבק נגד דחיית הפינוי, מאחר שרבבות מתושבי תל אביב משתמשים בשדה לעתים קרובות, והעברת לנתב"ג לא תהיה פופולרית. העירייה אומנם אישרה את תוכנית 3700, לבניית 16,000 דירות, אך העבירה את נושא הפינויים לרשות מקרקעי ישראל ולממשלה.
