מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 2.11.15) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה), התשע"ו-2015.
תיקבע הוראת שעה לגבי עבירה, שעוסקת בין היתר ביידוי אבנים, המנויה בסעיף 332א לחוק העונשין, עונש מינימום לתקופה של שלוש שנים, העונש לא יפחת מחמישית מעונש המרבי שנקבע לעבירה. לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע אחרת מטעמים מיוחדים שירשמו, בנוסף, לא יהיה ניתן להמיר את כל המאסר בפועל למאסר על תנאי אלא מטעמים מיוחדים.
כמו-כן, לרשימת הכלים הפוגעניים המנויים בסעיף 329(א)(2) לחוק העונשין תיתוסף גם אבן. בנוסף, ייקבע כי הוראת השעה האמורה תחול על אדם שפוגע שלא כדין באחר תוך שימוש בקליע, סכין, אבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר. בנוסף, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי וייקבע שלא ישולמו לאסיר גמלאות במהלך תקופת מאסרו גם אם תקופת המאסר שנגזרה עליו קצרה משלושה חודשים.
כמו-כן, יישללו גמלאות מהורי ילד שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה של יידוי אבנים, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, בתקופה שהילד נמצא במאסר עקב הרשעה.
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי) הציג את הצעת החוק ואמר: "העונש על יידוי אבנים רחוק מלהיות כזה שמשקף את ההשלכות ואת הקטל שהן גורמות. הגדרת עונש מינימום היא צעד מתבקש והכרחי כדי ליצור הרתעה ולעקור את היסוד שמאחורי ההנחה 'זו היא רק אבן'. זריקת אבן היא ניסיון לרצח וראוי כי לפחות יהיה עונש מינימום. כמו-כן, קטין שהורשע ויושב בכלא, לא יהיו הוריו זכאים להטבות בגין אותו הילד המורשע. ההטבות שישללו הן התוספות בגינו בקצבאות הביטוח לאומי, הבטחת הכנסה וכדומה. השלילה תהיה מוגבלת לפרק הזמן שהקטין בכלא, אז מסופקים צרכיו הבסיסיים על-ידי בית הסוהר של מדינת ישראל ואין הצדקה למימונו הכפול על-ידי המדינה".
ח"כ
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) הציג את הסתייגותו מהצעת החוק ואמר: "אי-אפשר לכבות דליקה עם בנזין, והחקיקה הנוכחית היא בבחינת בנזין על האש. אין היגיון בהענשת אב שבנו זרק אבן ולא פגע, לעומת אביו של ילד שבבית הספר דקר את חברו אשר לא יוענש".
בעד הצעת החוק הצביעו 51 חברי וכנסת ונגדה הצביעו 17.